בסעיף 20 ה' לכתב האישום המתוקן, שהוגש היום נגד שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן, נכתבו דברים שלא הופיעו בנוסח הקודם של הטיוטה. כך נאמר: "כן פעל הנאשם כאמור, ביודעו כי מעשיו של בן אריה בפרשת מסירת המידע הסודי נעשו בכוונה להיטיב עם הנאשם, וכי במנוייו ליועץ במטה המדיני של שר החוץ ולשגריר בלטביה היה משום הענקת גמול למי שביצע עבורו מעשים חמורים, או שהדברים עלולים היו להיראות כהענקת גמול אסורה כאמור".
ליברמן מואשם אם כן, בכך שמינויו של בן אריה, הן ליועץ ולאחר מכן לשגריר, היה בהם משום גמול על גילוי המידע הסודי לאוזניו. אשמה זו היא חמורה לאין ערוך מהפרת אמונים סתם. לדעת התביעה, ליברמן לא רק שנמנע מלחשוף את קשריו עם בן אריה בפני ועדת המינויים, אלא שהוא גם גמל לו טובה באופן מודע ואקטיבי.
אם יוכחו עובדות אלה, אין כל ספק, שהסיכוי שבית המשפט יקבע כי יש קלון במעשיו יגדל שבעתיים. יחד עם זאת, למרות שמדובר (לדעת התביעה) בתמורה ישירה, אין טענה כאילו המידע שנמסר למר ליברמן בשעתו, יש בו משום טובת הנאה ביחסי גומלין של משחד (בן אריה) ומשוחד (ליברמן). כפי הנראה, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שליברמן לא כיהן כשר בעת שקיבל את המידע. את "הגמול" הנטען הוא כבר העניק כשר, אך עת קיבל את המידע מבן אריה טרם היה שר חוץ. אי לכך, בן אריה לכל היותר שלח את לחמו על פני המים, באופן מסירת המידע לשר, אך לא נתן לו טובת הנאה, כדי שהשר יגמול לו טובה מסוימת כנגדה.
הוכחת הקשר בין השניים תוביל לענישה כבדה
לדעתי, אין חומרה בכך ששר חוץ יאמר ליו"ר ועדת המינויים את מי הוא מעדיף למנות לשגריר מבין כמה מועמדים. ההפך הוא הנכון לעיתים מדובר אפילו בחובתו. ידועים מקרים רבים, בהם מונו אנשי שם בעבר למשרת שגרירים. אלוף (במיל') וילנאי הינו האחרון בשורה ארוכה מאד של מועמדים כאלה.
בהחלט לגיטימי ששר יחפוץ להעדיף מועמד מסוים, על רקע מומחיות מיוחדת של המועמד, ניסיונו, היכרות עמו ויכולתו להעביר את מדיניות הממשלה בדרך שהיא הטובה ביותר לדעתו של השר וכיוצא בזה. עם זאת - מאד לא מקובל, לא סביר, פסול ואף חמור להעדיף מועמד מסוים למשרת שגריר, מהסיבה שהאחרון מסר לשר בעבר מידע חשוב אודות חקירתו. לכן, אם קשר כזה יוכח בבית המשפט, מדובר בנסיבות שיש בהן משום חומרה מיוחדת, אשר בוודאי תגרור ענישה כבדה יותר וכן הטלת קלון.
יחד עם זאת אין להיחפז למסקנות. הוכחת הדברים בבית המשפט היא מסובכת ומורכבת. ליברמן יוכל להביא הר של טיעונים, שיסתרו את הסברה הזו של התביעה. אין זה ברור לכן כלל, מה יקבע בית המשפט בסופו של יום.
הכותב עוסק בעבירות צווארון לבן ובמשפט פלילי במשרד ברטל כהן