מאז שביתת האסירים הביטחוניים הגדולה, שבמסגרתה דרשו האסירים לשפר את תנאיהם בכלא הישראלי, שחררה ישראל עשרות עצירים מנהליים מהכלא ושינתה בצורה דרמטית את מדיניותה כלפי נושא המעצר המנהלי. בישראל מודים היום שהשימוש במעצר מנהלי "רוכך" והפך לפחות נפוץ מבעבר, ויש לכך גם גיבוי בנתונים היבשים: אם עד לפני השביתה היו בישראל 320 עצירים מנהליים, הרי שכיום יש בישראל 178 עצירים בלבד. מבדיקת וואלה! חדשות עולה כי מדובר במספר העצירים המנהליים הנמוך מזה 10 שנים.
בחודש מאי האחרון הסתיימה שביתת הרעב בת 28 הימים של 1,550 אסירים ביטחוניים. לצד מאות האסירים שמחו על תנאי מעצרם, שבתו גם עשרות עצירים מנהליים אשר מחו על עצם החזקתם במעצר מנהלי. במסגרת ההסכם בין האסירים לבין ישראל התחייבה ישראל לבחון כל מקרה של עציר מנהלי לגופו, ולא להאריך באופן אוטומטי את המעצר. באותו חודש, לפני חצי שנה בלבד, הוחזקו כאמור 320 פלסטינים במעצר מנהלי. מאז שחררה ישראל עשרות עצורים בתום תקופת מאסרם ולא האריכה אותו, כפי שנהגה לעשות במשך שנים.
במשך שנים נהגה ישראל להחזיק מאות פלסטינים במעצר מנהלי, דהיינו מוחזקים בכלא ללא משפט, בשל סכנה ביטחונית הנשקפת מהם. שנות השיא היו כאמור בתקופת האינתיפאדה, שבמהלכה נרשמו חודשים בהם הוחזקו גם אלף פלסטינים במעצר מנהלי. מנתוני ארגון בצלם עולה כי בדצמבר 2002, לדוגמה, הוחזקו 960 במעצר מנהלי, באפריל 2003 הוחזקו 1,140, בדצמבר 2004 הוחזקו 863, בדצמבר 2006 הוחזקו 783, ובנובמבר 2007 הוחזקו 867. בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה בכמות העצירים המנהליים, ומספר העצירים הממוצע עמד בשנים אלו על כ-300-250.
גם בארגוני זכויות האדם מודעים למגמה החדשה ובטוחים שהיא נוצרה בזכות שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים אך לא רק בזכותה. "אין ספק שמספרי העצירים נמוכים מאוד עכשיו", מודים גורמים בארגוני זכויות האדם. "ברור ששביתת הרעב של האסירים הביטחוניים שינתה לחלוטין את המצב, אך אין ספק שהירידה במספר העצירים קשורה גם למצב הביטחוני השקט. הפעם האחרונה שהמספרים היו כה נמוכים הייתה בשנים השקטות של סוף שנות התשעים. בנוסף, כדאי להזכיר גם שהודות לשיתוף הפעולה המצוין בין ישראל לרשות, פעמים רבות ישראל לא צריכה לבצע מעצר מנהלי כי הרשות היא זו שמתמודדת עם אנשי חמאס וג'יהאד".
הפעם האחרונה שבה נרשם מספר נמוך יותר מהיום של עצירים מנהליים הייתה באפריל 2002, אז הוחזקו 111 פלסטינים בלבד במעצר מנהלי. בחודשים שלפני כן נרשמו נתונים נמוכים במיוחד של עצורים: בשנת 2001 עמד המספר הממוצע של עצורים מנהליים בחודש על 15 (בספטמבר 2001 ובפברואר 2002 לא היה ולו עציר מנהלי אחד בישראל). במרץ 2002, החודש שבסופו החל מבצע "חומת מגן" בערי הגדה, דווח על 44 עצורים מנהליים, ובאפריל עלה המספר ל-111. חודש לאחר מכן, עם תום המבצע, המספר זינק כצפוי ל-681.
בארגון "בצלם" הביעו תמיהה על כך שישראל "מסכנת את ביטחונה", בכך שבחרה להפחית לפתע את מספרי הפלסטינים המוחזקים במעצר מנהלי. "בשנים האחרונות מסבירים לנו שמעצר מנהלי, מעצר ללא משפט למשך חודשים ולפעמים שנים, הוא רע הכרחי כדי להגן על ביטחוננו", אמרה שרית מיכאלי, דוברת הארגון. "כעת מתברר שהסכנה ההסברתית אם ימות שובת רעב הביאה את מערכת הביטחון להפחית משמעותית את מספרם. כלומר, או שמערכת הביטחון מתפשרת על הביטחון של כולנו, או מה שיותר סביר: שכלאנו הרבה מאוד פלסטינים בלי משפט למרות שהיו חלופות אחרות לשמירה על הביטחון".
לקריאה נוספת
בג"ץ דחה עתירת העצירים הפלסטינים שובתי הרעב
גילוי דעת ישראל-פלסטיני: לשחרר העצירים המנהליים
העציר חאדר עדנאן הפסיק לשבות רעב אחרי 66 ימים
לפניות לכתב: nir_yah@walla.com