ועדת הבחירות המרכזית תדון הבוקר (רביעי) בשורה של בקשות פסילה שהוגשו נגד רשימות המתמודדות לכנסת ה-19. במוקד הדיונים יהיו הבקשות לפסול את מפלגת בל"ד, חברת הכנסת מטעמה חנין זועבי ומפלגת רע"מ-תע"ל. היות שבמליאת הוועדה, אשר מחליטה על פסילת המועמדים, קיים רוב המזוהה עם הימין, ההערכה היא כי המפלגות ייפסלו פעם נוספת, אולם סביר להניח שבית המשפט העליון שוב יבטל את ההחלטה. מנגד, הוועדה צפויה לדחות את הבקשות לפסול את מפלגת "עוצמה לשראל".
פסילת רשימות אינה דבר חדש. כבר בבחירות לכנסת השישית ב-1964 נפסלה רשימת הסוציאליסטים, שהייתה מורכבת בחלקה מחברי תנועת "אל-ארד", שהתנגדו לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. בית המשפט העליון אישר אז את ההחלטה, אף שלא היה בשעתו חוק שמתיר פסילת מפלגות. זאת לאחר שנקבע כי לוועדת הבחירות המרכזית יש הסמכות לפסול רשימות השוללות את עצם קיומה של המדינה. אולם בבחירות שהתקיימו ב-1984 ביטל בית המשפט את פסילת כ"ך והרשימה המתקדמת לשלום (שבראשה עמד פעיל אל-ארד לשעבר מוחמד מיעארי), לאחר שקבע כי פסק הדין מ-1965 אינו מתייחס לשלילת אופיה הדמוקרטי של ישראל.
ב-1985 חוקקה הכנסת סעיף חדש בחוק יסוד: הכנסת, שקובע כי רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות אם היא שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית או כמדינה דמוקרטית, או שהרשימה מסיתה לגזענות. בהמשך צורף גם איסור לתמוך במאבק מזוין של ארגון טרור או מדינת אויב נגד ישראל. כתוצאה מכך, ב-1988 פסלה ועדת הבחירות את כ"ך, אולם דחתה את הבקשות לפסול את צומת, התחייה מולדת והרשימה המתקדמת לשלום. הפעם אישר בית המשפט את הפסילה. כ"ך ומפלגת כהנא חי נפסלו גם בבחירות שלאחר מכן.
כל הדיווחים, העדכונים והפרשנויות - וואלה! בחירות
ההחלטות בוועדה - לפי יחסי הכוחות בכנסת
מ-1999 עמדו המפלגות הערביות במרכז בקשות הפסילה. בבחירות לכנסת ה-15 אושרה השתתפותה של בל"ד בבחירות. עם זאת, לדברי יו"ר הוועדה דאז אליהו מצא, שהיה שופט בבית המשפט העליון, הרשימה כמעט נפסלה. "ועדת הבחירות היא בעצם גוף פוליטי", הוא מסביר. "מי שיושבים שם הם נציגי הסיעות, ולכן יש רוב ומיעוט לפי החלוקה בכנסת. האפשרות להחלטות מוטות פוליטית היא מאוד ברורה". לדברי השופט מצא, גם ב-1999 הסתמנה נטייה לפסול את בל"ד.
"אפשר להשתמש בהליך הזה, שמנוגד לזכות להיבחר, רק במקרים רחוקים וקיצוניים. הסברתי לנציגים מה הקריטריונים שצריכים להיות לפי דעתי, ואמרתי להם שאם חלילה ייפסלו - נפסיק להיות מדינה דמוקרטית, אלא רק יהודית. חלק מנציגי סיעות הימין, שנטו לתמוך בפסילה, חזרו בהם. לשופט יש תפקיד בהחלטה. הוא האיש הלא פוליטי היחיד בישיבה, אבל יש לו קול אחד כמו כולם, ואפשר לגבור עליו. בסוף זה תמיד מגיע לבית המשפט העליון".
ואכן, הרכב מורחב של 11 שופטי העליון התייחס לסוגיית הפסילות, לאחר שב-2002 נפסלו אחמד טיבי, עזמי בשארה ובל"ד. בפסק הדין הזה הציבו השופטים קריטריונים לפסילת מועמדים. בית המשפט קבע, כי הסעיפים שמובילים לפסילתה של הרשימה צריכים להיות מרכזיים בפעילותה, מפורשים וחד-משמעיים, ויש צורך להראות שאותו מועמד או אותה רשימה פועלים למימוש המטרות. "פסילה של רשימת מועמדים ודומה לה גם פסילה של מועמד צריכה אפוא להיות מושתתת על פעילות פוליטית, להבדילה מאידיאולוגיה תיאורטית. פעילות היכולה לשמש יסוד לפסילה חייבת להיות גלויה... האיזון הראוי, כאמור, מצדיק מניעה של שימוש בכנסת ובחברות בה כאמצעי לחתור תחת ערכי-היסוד של המדינה, אך אינו מצדיק פסילת מועמדות המבוססת על דעות נסתרות, שלא ניתן להן ביטוי פומבי ושאין חותרים להגשימן באמצעות פעילות פרלמנטרית", כתבה השופט דליה דורנר בפסק הדין שביטל את הפסילות.
"חברי הוועדה הופכים למריונטות"
שופט העליון בדימוס, מישאל חשין, אשר כיהן כיו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-16 שפסלה את המפלגות הערביות, סבור שיש להוציא את ההחלטה מידי הוועדה. "הדיון הוא פוליטי", הוא אומר. "אלה אנשים פוליטיים, ובדרך הטבע הם מונעים ממניעים פוליטיים. אין הפתעות בדרך כלל, ואפשר לנחש מראש איך יצביע כל אחד. השופט אמור להדריך את האנשים בפירוש החוק וביישום החוק, אבל ההשפעה שלו היא מינוס אפס. הם באים בדעה מראש, ולכן נשארתי פעמים רבות במיעוט". לדבריו, הוועדה "משחקת את המשחק" ותו לא. "גשם מונסון כמו שהיה אצלי לא היה אף פעם, לא לפני ולא אחרי, ולכן גם בית המשפט כתב פסק דין עקרוני בהרכב מורחב".
בתום כהונתו המליץ חשין שההחלטה על פסילת רשימות ומועמדים תעבור לבית המשפט, כאשר ועדת הבחירות יכולה להישאר בתור גוף ממליץ. זאת, אף שלדבריו לא מדובר בחומר משפטי גרידא. "המלצתי, והלך לפח כרגיל. ההחלטה היא למעלה מכוחה של הוועדה ולמעלה מכוחם של אנשים פוליטיים. אלה שונאים את מרזל, אלה שונאים את טיבי, ויש גם שיקולים פוליטיים אחרים. למעשה מצביעים על פסילת או אישור מתחרה, כך שמלכתחילה ההצבעה מוטה". המלצתו של חשין לא התקבלה, ובבחירות האחרונות שוב הוחלט על פסילת בל"ד - והפעם גם על פסילת רע"ם-תע"ל. בית המשפט שוב הפך את ההחלטה.
ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת "שערי משפט" ומומחה למשפט חוקתי שכיהן בעבר כחבר ועדת הבחירות, סבור שלהחלטותיה אין כיום הרבה משמעות. "למרבה הצער, במקום להפעיל שיקול דעת ענייני ועצמאי, הפכה הוועדה בשנים האחרונות לתיאטרון בובות. חברי הוועדה מייצגים, בהגדרה, סיעות פוליטיות, ומופעלת עליהם משמעת קואליציונית. כתוצאה מכך ההחלטות אינן מתקבלות משיקולים ענייניים, אלא משיקולים פוליטיים בלבד". לדבריו, בעשור האחרון נמנעים שופטי בית המשפט העליון מליטול חלק בהליך ההצבעה הפוליטי.
"שני נציגי מרצ ואנוכי, כנציג מימד, היינו היחידים שהתנגדנו לבקשת הפסילה האחרונה של בל"ד. להפתעתי, גם נציגי קדימה ומפלגת העבודה הצטרפו למקהלת הסולו של הפוסלים. חלק מהחברים, משפטנים מהשורה הראשונה, הודו בפניי לאחר ההצבעה שהם מתביישים בהצבעתם, שאינה נסמכת על נימוקים ממשיים, אלא רק על שיקולים פוליטיים", הוא אומר. במצב דברים זה, סבור ד"ר הכהן, איבדה הוועדה את זכות קיומה, ככל שמדובר בעניין פסילת מפלגות ומועמדים. "ממילא הכל מגיע בסוף לבית המשפט העליון. מוטב לוותר על הפארסה הזאת, שהופכת את חברי הוועדה למריונטות, ולהעביר את הנושא ישר להכרעת בית המשפט".
הדיונים השנה אינם צפויים להיות שונים. ההערכה היא שגם הפעם ההצבעה תהיה על פי קווים פוליטיים, ובל"ד, רע"מ-תע"ל וזועבי ייפסלו. זאת למרות הפסיקות החוזרות ונשנות של בית המשפט העליון ולמרות חוות דעתו של היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, שאין לפסול אף אחת מהרשימות. היועץ גם סבור כי אין מקום לפסול את "עוצמה לישראל" ואת ש"ס ויהדות התורה, אשר נגדן הוגשה בקשה בגין הדרת נשים, סיבה שאינה כלולה בחוק. בקשות פסילה אלה צפויות להידחות. הדיונים יחלו הבוקר, ואם יהיה צורך בכך הם יימשכו גם ביום חמישי. לאחר מכן צפויים ערעורים לבית המשפט העליון, אשר יקבע עד סוף החודש בנוגע לפסילות.