בעקבות דחיקתם של ה"נסיכים" המתונים דן מרידור, מיכאל איתן ובני בגין אל מחוץ למקומות הריאליים בפריימריז בליכוד אמש (שני), מתרבים הניתוחים הפוליטיים על פניית המפלגה ימינה. ואולם, המאורעות הפוליטיים המסעירים של אתמול מייצרים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כאב ראש נוסף, שנודד מרחק אלפי קילומטרים אל מעבר לים.
בזמן שבוושינגטון מתאוששים מהודעת הפרישה המפתיעה אתמול בבוקר, של שר הביטחון, אהוד ברק, בערב התברר כי אורח ישראלי קבוע נוסף בבירות העולם הוכרע על ידי הפוליטיקה הישראלית, השר דן מרידור. ביום אחד נאלץ נתניהו להיפרד משתי יונות השלום של כהונתו השנייה, שסייעו לרכך את הדימוי הקשה של ממשלת נתניהו-ליברמן בעין הבינלאומית.
בתחילת הקדנציה, כשנתניהו החליט להקים ממשלת ימין עם אביגדור ליברמן, הוא הבין שעלולה להיווצר לו בעיית תדמית ברחבי העולם, ולכן השכיל לצרף אליו את ברק ומרידור כדי לרכך את הדימוי הלוחמני של ליברמן. את ברק מינה נתניהו לתפקיד שר הביטחון, ולמרידור, שהצליח לרכוש מחדש את אמונו למרות ההיסטוריה העכורה בין השניים, העניק נתניהו תואר של כבוד בצורת סגן ראש הממשלה ושר לענייני מודיעין.
עם שניהם ניהל נתניהו מערכות יחסים הדוקות במהלך כל הקדנציה ושעות של דיונים מצומצמים וישיבות חשאיות על הנושאים הרגישים ביותר בניהול המדינה. בישיבות השישייה, שהפכה מאוחר יותר לשביעייה, שמינייה ותשיעייה, לחשו השניים על אוזנו של נתניהו משמאל, מגינים על שלטון החוק ותומכים בקידום משא ומתן עם הפלסטינים והתנצלות בפני טורקיה. במרוצת הכהונה התפכחו ברק ומרידור מהאשליה שיצליחו להביא להתקדמות מדינית של ממש, אך הסבירו כי עדיף להיות בפנים מאשר לזעוף ולמחות מבחוץ, ונופפו בגאווה בפעילותם לשימור שלטון החוק ונגד המאחזים הבלתי חוקיים ומיגור יוזמות אנטי דמוקרטיות.
נתניהו השכיל במיוחד להשתמש בכיסוי המתון של ברק ומרידור כלפי חוץ, והם שימשו כשגרירי ממשלת הימין הישראלית. נתניהו שיגר את השניים לאינספור נסיעות רגישות ברחבי העולם, ובמיוחד לארצות הברית, שם ידעו לדבר על לבם של בכירי הממשל בשפה מתונה שתומכת בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, בניגוד מובהק לקריאות שמשמיע ליברמן בגנות אבו מאזן, ולשלוח איתם מסרי ריכוך מעת לעת במחלוקות האסטרטגיות והעימותים שנוצרו עם הממשל בקדנציה האחרונה.
בשנה האחרונה ברק ניצב יחד עם נתניהו בחזית המאבק בגרעין האירני, וקשריו החמים עם מקבילו האמריקני, ליאון פנטה, הפכו אותו לכתובת העיקרית של וושינגטון בנושאים הרגישים ביותר, עד כדי כך שהצליח להסתכסך בדרך עם נתניהו כשבחר לגבות את הממשל בנאום הקווים האדומים של ראש הממשלה. בעוד ברק התמקד בוושינגטון, מרידור עשה קילומטרים בניסיון לגייס את הלגיטימציה האירופית להרחבת הסנקציות.
הדיווחים על פרישתו של ברק הסעירו אמש את כותרות המהדורות בתקשורת הבינלאומית, ואפשר לצפות שלפרשנים האמריקנים יהיה גם מה לומר על הרשימה הימנית של נתניהו. כשבממשל האמריקני מבקשים לשמור על יציבות אזורית, לקדם את המשא ומתן עם הפלסטינים ואת הפיוס עם טורקיה ולמצוא כמה שיותר ערוצי הידברות עם המצרים והירדנים, החדשות שמגיעות עד כה מהקלפיות בישראל אינן מבשרות טובות.
הלילה ימריאו ברק ומרידור לוושינגטון, כחלק משיירת הפוליטיקאים הישראלים שיטפטפו בסוף השבוע לכינוס השנתי של פורום סבן בוושינגטון, שם יפגשו את מזכירת המדינה הילרי קלינטון, פנטה וכל עמיתיהם האמריקנים, שצפויים להעלות את חששותיהם בשובם מהנסיעה. בשובם, יוכלו השניים לסיים שליחות נוספת עבור נתניהו, ולדווח לו מה בדיוק חושבים בוושינגטון על הדחת ה"פיינשמקרים" ואובדן רוח ז'בוטינסקי. בעוד מרידור טרם הודיע על המשך דרכו הפוליטית, ברק הצהיר אמש כי יעמיד את כישוריו לכל ממשלה שתבחר. לפחות בזירה המדינית, נראה שנתניהו עוד יזדקק לשירותיו.
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il