עוד בטרם הושלם מבצע "עמוד ענן", במערכת הביטחון כבר מתחילים לסכמו - ומונים שלושה הישגים עיקריים. בשבוע שחלף, אומרים בישראל, קבע צה"ל דוקטרינה צבאית חדשה: הימנעות מקסימלית מפגיעה באזרחים, במטרה לשמר ככל האפשר את הלגיטימציה הבינלאומית למבצע.
גם מובארק היה מחזיר את השגריר
כך, בעוד שב"עופרת יצוקה" נהרגו כ-700 מחבלים ומספר כמעט זהה של בלתי מעורבים, הפעם - לפי צה"ל - עומד היחס על 1:2. המאזן הזה הושג בפעולות כירורגיות, שבוצעו הודות למודיעין המדויק ומקצועיות הטייסים. גורמי הביטחון מדגישים כי חיל האוויר יכול היה לפגוע במניין גבוה בהרבה של מחבלים, לולא הטיל על עצמו את מגבלות הפגיעה בבלתי מעורבים.
הישג שני שמבליטים במערכת הביטחון הוא הלחץ הבינלאומי, שכמעט ולא קיים הפעם - מה שמאפשר את המשך הלחימה. הלגיטימציה הבינלאומית, מעריכים בישראל, תישאר בעינה גם אם ייכשלו המאמצים להביא להפסקת אש.
אולם ההישג האסטרטגי המשמעותי ביותר עד כה הוא התפקיד החיובי שמילאה מצרים. בשנה האחרונה נדמה היה שרק מעצם המחשבה על לחימה בעזה, בעידן שבו הנשיא המצרי הוא איש האחים המוסלמים - עובר רעד בגופם של בכירי מערכת הביטחון בישראל. בפועל גילה חמאס כי תנועת האם שממנה יצא לא בהכרח רצה לעזרתה, ודאי לא משמשת לה שכפ"ץ.
אמנם, הנשיא מוחמד מורסי החזיר את השגריר לקהיר. אולם מהלך מסוג זה עשוי היה גם קודמו חוסני מובארק לנקוט. ובמקום להוביל צעד אלים כלפי ישראל, הייתה קהיר לגורם מתווך וממתן בין הצדדים.