שושנה עזר משכונה ג' בבאר שבע, ישבה עם בתה, חתנה ונכדה בחצר הבית שלה אתמול (חמישי) אחר הצהריים וביחד הם המתינו לאזעקות. מדי פעם הם קטפו קלמנטינה מהעץ שצומח בחצר וחילקו ביניהם פלחים קטנים. הבית שלה הוא גדול, אבל ישן. "אין לנו מרחב מוגן. כשיש אזעקה, אני נכנסת בין החדרים, בתוך חלל של קירות פנימיים. אני לא מרגישה בטוחה שם, אבל זה מה שיש. אין לי דרך אחרת".
מבצע "עמוד ענן" - כותרות אחרונות
פגיעה בבית בשער הנגב, יירוטים מעל באר שבע ואשקלון
צהל תקף מאתמול כ-250 מטרות ברצועת עזה
ישראל תנצור את האש בביקור ראש ממשלת מצרים בעזה
בתה שהצטרפה אליה עם חתנה וילדיה בימים האחרונים, מציגה פתרון של חוסר ברירה. "אנחנו נכנסים למקום הזה, יושבים על הרצפה ומתכסים בשמיכה. שמיכת פוך. אין לנו משהו אחר. שום מקום לא בטוח. אני משכיבה את הילד, שמה את עצמי עליו ועלי שמה שמיכה". בעלה סבור כי המקום שמצאו אינו בטוח. "זה לא מוגן, אבל צריך שהמדינה תתעורר. כמה התושבים בדרום יכולים לסבול? תושבי שדרות סובלים כבר עשר שנים ואין פתרון. צריך למצוא פתרון כדי להפסיק את הירי, אחרת אי אפשר לחיות ככה".
שמיכת הפוך והכניסה אל חללים בין קירות, הוא פתרון שמצאו לעצמם תושבים רבים בבאר שבע, המתגוררים בשיכונים ובבתים ישנים בשכונות הוותיקות של העיר. ליד הבית של משפחת עזר, מתגוררת משפחת זהר. אין לנו מרחב מוגן", אומרת האם, כשיש אזעקה, אנחנו נכנסים לחדר שינה של הילדות, יושבים מתחת למדרגות, סוגרים חלונות ומקווים לטוב". את החדר חולקים שתי ילדות וכמה שרקנים. "אני חושבת שהם מרגישים בסדר בזמן אזעקה", מסבירה הילדה הגדולה, גם אני מרגישה בסדר".
אזעקה מבחינתה, הוא צליל עם הצהרה ברורה. האזעקה אומרת שאנשים רעים, הם יורים טילים. אני לא יודעת לענות על השאלה מה יקרה אם הטיל יפול פה".
בדלת שלידם, גרה משפחת אמונה. הבת באה עם הילדים להיות אצל ההורים, כאן הבית הרבה יותר גדול. יותר גדול, אבל ללא מרחב מוגן. "אנחנו יושבים או עומדים כאן, בין קירות. מה לעשות, אין לנו לאן ללכת. בינתיים בטוח. אלוהים גדול".
בתה, ציפורה, מצאה פתרון יותר יעיל. בחדר השינה של ההורים יש מדרגות צמודות לקיר. שם אנחנו נמצאים. אין ממ"דים, אזור מאוד לא בטוח", אומרת האם. בתה הצעירה חשה אמנם בטוחה שם, אבל היא יודעת מה עלול לקרות אם הם לא יהיו במקום שבו סבא וסבתא אמרו שזה השטח הבטוח. אני מפחדת קצת", היא אמרה, זה מלחיץ. אנחנו יכולים למות אם אין ממ"ד. הולכים למקום הזה שהוא בטוח וכאן אני לא מפחדת".
כך נראים החיים בשכונה ג', בבאר שבע, כשהאיום הוא מוחשי והמיגון הוא שמיכת פוך, תקרה דקה, גגות רעפים וקירות חדירים לרקטות.