חיל האוויר מנע רכש מטוסי כיבוי לשאיבת מי ים?

בדו"ח העוסק בהיבטים שונים בנוגע למערך כיבוי האש אשר הותר היום (רביעי) לפרסום, מתח מבקר המדינה הקודם, מיכה לינדנשטראוס, ביקורת על חיל האוויר, על כך שלא שיתף את מערך כיבוי האש בהקמת טייסת כיבוי אש ולא כלל בהקמתה רכישת מטוסים המסוגלים לאסוף מים מהים, למרות הנחיה מפורשת של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בחודשים יוני עד נובמבר 2011 בחן משרד מבקר המדינה היבטים הנוגעים להקמת היחידה לכיבוי אווירי כמענה לטווח הקצר של מדינת ישראל לשנים 2011 ו-2012, וכן להקמת המענה הקבוע של הכיבוי האווירי לטווח הארוך. זאת בהמשך לבדיקה שבאה בעקבות השריפה בכרמל בחודש דצמבר 2010. הביקורת נערכה במשרד הביטחון ובצה"ל - בחיל האוויר ובאגף התכנון - וכן במשרד ראש הממשלה, במשרד לביטחון הפנים ובכיבוי האש.

מבקר המדינה מציין בדו"ח המסכם כי במשך שנים לא בחנו הגורמים הממשלתיים הנוגעים לדבר באופן משולב ומתואם את איום הייחוס לעורף ואת תרחישי השריפות האפשריים. כתוצאה מכך, לא הוכנה דרישה מבצעית לבניין מערך כיבוי אווירי למדינת ישראל ולקבלת סיוע ממדינות אחרות המפעילות מערך מסוג זה. המבקר מותח ביקורת על חיל האוויר, שתוך זמן קצר הציג את המלצתו לרכישת מטוסי "בומבריידר" מסוג "אייר טרקטור".

בנוסף, הביקורת מצביעה כי חיל האוויר לא הביא לידיעת הרמטכ"ל ושצה"ל לא העביר לידיעת שר הביטחון מידע אודות המגבלות הנובעות מהזמן הקצר שהוקצב לביצוע עבודת המטה, דבר שביכולתו לפגוע ביכולת לקבל החלטות מיטביות בנושא. עוד מתברר כי התגלו חילוקי דעות מהותיים בין חיל האוויר, שהרכיב את טייסת הכיבוי, לבין מומחים ממערך כיבוי האש שטענו כי הם הגורם המקצועי שצריך להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות.

בנוסף לטענות הללו, קובע המבקר כי למרות איום הייחוס הלאומי לעורף, לפיו צפויות בעת מלחמה שריפות רבות באזורים שונים בארץ, ואף שבמשך שנים הפעיל מערך כיבוי האש כוח אווירי לכיבוי אש מהאוויר, לא הכינה נציבות הכבאות במשך שנים תרחיש ייחוס ולא ערכה את ניתוח המענה הדרוש להקמת מערך כיבוי אווירי כהיערכות לאיומים הצפויים.

עוד עולה מהדו"ח כי ראש הממשלה הנחה את חיל האוויר לרכוש מטוסים בעלי יכולת שאיבה מהים, אך למרות זאת חיל האוויר לא הציג אפשרות כזו בפני שר הביטחון. הדו"ח מציין כי נדרשת חשיבה מחודשת לבחינת פעילותה של טייסת לכיבוי אש לא רק ביום אלא גם בלילה, כולל בחינה של איסוף מים מהים, מהלך שייעל את פעולות כיבוי. המבקר הדגיש כי למרות שראש מטה חיל האוויר ציין שהוא הגורם האחראי לנושא כיבוי האש האווירי בישראל, הוא לא פעל כך, וכי יש להעביר את האחריות למשרד לביטחון הפנים ולמערך כיבוי האש.

בנוסף לכך בחן משרד המבקר את הטמעתן של מערכות דיגיטליות בצה"ל ומתח ביקורת על אופן התנהלות הצבא בנושא. מהדו"ח עולות כמה בעיות יסוד: צה"ל לא נערך מבעוד מועד להכשרת סגלי ההדרכה שלו לשם קבלת אחריות על ביצוע הטמעת המערכת החדשה, לאחר סיום ביצוע ההסבה של היחידה הראשונה על ידי הספק. בכך יצר צה"ל תלות בגורם חיצוני, למשך תקופה של כשנתיים מעל למתוכנן.

לדברי המבקר הקודם, אי-ההיערכות הביאה לכך שצה"ל ומשרד הביטחון המשיכו להעסיק את הספק בביצוע ההסבה ללא תקציב מאושר ומבלי שמשרד הביטחון בחן חלופות להמשך ביצוע ההסבות, בהן יציאה למכרז. בנוסף לכך מתברר כי היחידות שהוסבו למערכת טרם הגיעו במועד סיום הביקורת לרמת הידע הנדרשת למיצוי יכולותיה, בין היתר בגלל ליקויים בביצוע ההדרכות, ובהם נוכחות חלקית של ממלאי תפקידים מרכזיים ואי-מיסוד של מתכונת להמשך שיפור רמת הידע של המשתמשים.

בהתחשב בכך ששלב ההדרכה הוא השלב הראשוני והבסיסי בהטמעת המערכת, ושאין בו די כדי להגיע למיצוי יכולותיה עד להגעת המשתמשים לרמת בקיאות ושליטה מלאה, היה ראוי לדעת המבקר שצה"ל יסיים את היערכותו בנושא. במסגרת כך עליו לקבוע מתכונת להמשך שיפור רמת הידע, לרבות תנאי סף ומדדים להצלחה, ולהוציא אותה מהכוח אל הפועל. כמו כן, הוא הוסיף כי על צה"ל ומשרד הביטחון לבדוק את הנסיבות והגורמים שמנעו את ההיערכות לביצוע המשך הטמעת המערכת על ידי סגלי הדרכה צה"ליים ולהפיק מכך את לקחים לפרויקטים עתידיים.

בנושא בניין הכוח לכיבוי שריפות מהאוויר נמסר מצה"ל כי "ממשלת ישראל הקציבה זמן קצר לקיום עבודת מטה במערכת הביטחון בנושא בניין הכוח לכיבוי שריפות מהאוויר, הן כמענה והן כקבוע. עמדת חיל האוויר גובשה בשיתוף ותיאום עם גורמי משרד הביטחון וכיבוי האש על בסיס כלל המידע שהיה ברשות הגורמים". עוד נמסר כי "משהוארך זמן הבדיקה ואושרה קליטת מטוסים מחוץ לחיל האוויר, ומאחר שנערכה הפרדה בין המענה הזמני למענה הקבוע, המליץ חיל האוויר על קניית מטוסים קלים ועל דחיית ההחלטה לגבי מטוסי CL-415 לשלב בחינת מענה הקבע, אליו הוקם צוות ייעודי משותף לצה"ל, כיבוי האש והמשרד לביטחון הפנים. צוות זה, אשר הוקם בהמלצת המבקר, פעל מול גורמים בארץ ובעולם להגדרת הצורך ובניית המענה הנדרש לכיבוי מהאוויר ומסקנותיו נגזרו מהמענה הזמני. חיל האוויר בוחן את מערך הכיבוי האווירי באופן תדיר ומלא, בביקורת מודלים מבצעיים ותחקור שוטף. מערך הכיבוי האווירי הוכיח את נחיצותו ויעילותו המבצעית באירועי השריפות האחרונים".

באשר לפעולות ההדרכה להטמעת המערכת נמסר: "מדובר בפרויקט ייחודי ונרחב ברמה הצה"לית, וככזה, קיים קושי לחזות מראש את כלל המשתנים והתהליכים העתידים להשפיע על מימושו לאורך זמן. הסבתו הראשונה של הפרויקט אכן העלתה תובנות ששינו את המשך התהליך. בין היתר, הובן כי יש לערוך את האימונים במתקן הדרכה ייעודי, דבר הדורש בניית תשתית פיזית ויצירת נורמות הדרכה של בסיס הדרכה. כמו כן, הוגדרו מפתחות וסרגלי גיוס המפרטים את בעלי התפקידים הנדרשים להשתתף בהסבה וגובשו תנאי סף לביצוע ההסבה. נבנה מודל לשיפור ולשמירת כשירות המערכת אשר עתיד להיות מיושם החל משנת 2013 וכיום מתקיימת עבודת מטה לשילוב המערכת במערך הכשירויות והמדדים. כיום כלל ההדרכות מבוצעות על ידי גורמים צבאיים. לאורך כל הפרויקט התקיים תהליך למידה ותחקור פנימי שוטף. צה"ל מייחס חשיבות רבה לדו"ח, ועל בסיסו יופקו לקחים בדבר ניהול פרויקטים בצה"ל".

לקריאה נוספת:
שריפות בכמה מוקדים בצפון, שליטה הושגה על כולן
בלי אש: חרדים ופלסטינים מתנדבים בשירותי הכבאות
בתים נשרפו בקריית טבעון: "הצתה לאומנית"

לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com