החדרת המזל"ט לשטח האווירי של ישראל היום (שבת) מעלה תהייה מה הייתה מטרת השיגור? יש לכך שתי תשובות אפשריות. האחת בדיקת הערנות של מערכת הבקרה האווירית של ישראל, כדי להשיג מידע על מהירות התגובה שלה ויכולותיה לזהות ולהפיל את כלי הטיס הבלתי מאויש. אין זה פשוט לאתר חדירה של כלי טיס קטן כל כך, שחתימתו נמוכה ביותר. אין זו משימה של מה בכך למטוס קרב, שמהירותו גבוהה לאין שיעור מכלי הטיס הבלתי מאויש, להפילו. אפשרות נוספת, שאינה סותרת את האפשרות הראשונה, היא שמדובר בניסיון של חיזבאללה ואירן להעביר מסר לישראל: "מה שאתם עושים לנו, אנחנו יכולים לעשות לכם". הרי ישראל טסה ומפעילה כלי טיס בשמי לבנון, ולפי פרסומים זרים גם באירן, למשימות איסוף מודיעין.
אין זו הפעם הראשונה שמזל"ט חודר לישראל. בשנת 2004, כשנתיים לפני מלחמת לבנון השנייה, שיגר חיזבאללה שני כלי טיס בלתי מאוישים לשטח ישראל. במהלך המלחמה חדרו שני מזל"טים נוספים, והם יורטו על ידי חיל האוויר. כלל הנראה הם נשאו חומרי נפץ מתוך כוונה להתפוצץ על יעדים בישראל. בין התקריות הללו לבין יירוט המזל"ט היום עובר קו רציף, המעיד כי בחיזבאללה ואירן לא שוקטים על השמרים ומשכללים את היכולות הטכנולוגיות שלהם, ואת תעוזתן. בכל מקרה, קרבת הטיסה ליד הכור הגרעיני בדימונה מעידה כי האתר, כפי שמכריזים האירנים ונסראללה, נמצא גם כן על הכוונת.
בצה"ל ומערכת הביטחון יידרשו לבצע תחקיר עמוק, יסודי וללא משוא פנים כדי לתת לעצמם ולמדינת ישראל דין וחשבון על מה שקרה. הגאווה הישראלית על כך שהמרחב האווירי של ישראל, כולל שמי הים התיכון במרחק רב, הוא בלתי חדיר - נסדקה. עם כל ההתבשמות העצמית של שר הביטחון, אהוד ברק, שמיהר לברך את חיל האוויר וצה"ל על הפלת המזל"ט, חדירתו וטיסתו במשך פרק זמן ארוך למדי בשמי ישראל מעוררת תמיהות קשות.
צה"ל אמנם לא מפרסם פרטים שיכולים להבהיר את המסתורין סביב מקרה זה, ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות מוחלטת מי שיגר את המזל"ט ומאין. אך כמעט אין ספק כי לא מדובר בארגוני טרור פלסטינים, כולל חמאס, כיוון שאין להם ככל הידוע יכולות כאלו. גם האפשרות שהוא שוגר מסיני היא קלושה ביותר, ואם זה קרה, הרי זה מעיד על התחכום הרב של מי שעומד מאחורי שיגור זה. לכן, המסקנה המתבקשת היא כי מדובר במזל"ט ששוגר על ידי חיזבאללה, ככל הנראה מלבנון עצמה. אם אכן חיזבאללה אחראים לכך הרי אין מנוס מהמסקנה כי זהו מבצע שיצא לפועל באישור, בידיעה ואולי גם בפיקוח של אירן.
מסלול טיסה בן מאות קילומטרים
ניתן להעריך כי המזל"ט טס במסלול של כמה עשרות ואולי מאות קילומטרים. הוא שהה בין רבע שעה לחצי שעה בשטח ישראל. מומחים מתחום תעשיית המזל"טים מעריכים כי מדובר ככל הנראה במזל"ט שניווט עצמו על ידי GPS (ניווט לווייני) ושנתיב הטיסה תוכנת מראש. קשה להניח כי מפעילו היו בקשר עין איתו, אלא אם טווח השיגור לא עלה על כמאה קילומטרים. ספק רב שהוא הופעל באמצעות תקשורת לוויינית. מכאן ניתן להסיק כי גם אם הייתה לו מצלמה, הרי הסיכויים שהעביר את השידורים בזמן אמת אל מפעיליו הוא קלוש ביותר - אלא אם הופעל באמצעות תקשורת לוויינית.