בזמן שהדחפורים של מערכת הביטחון הרסו את מבני הקבע האחרונים במאחז מגרון, ישב עו"ד מיכאל ספרד, מי שהגיש את העתירה לפינוי המאחז בשמם של הפלסטינים מהכפר בורקא, מרוצה במשרדו במרכז תל אביב. אחרי מאבק משפטי ארוך וממושך, פונה המאחז הגדול ביותר ביהודה ושומרון כמעט לחלוטין. ביוני האחרון, הוא הביא לפינוי שכונת האולפנה בבית אל, ובתוך חצי שנה, מי שהגיש בחייו המקצועיים עשרות עתירות נגד המדינה והמתנחלים בשמם של פלסטינים, רושם שתי החלטות חשובות מאוד מבחינתו.
"ההצלחה במגרון ובאולפנה הן נקודות ציון אסטרטגיות ביותר", אומר ספרד בראיון מיוחד לוואלה! חדשות, "לא רק מפני שהלקוחות יקבלו את אדמתם בחזרה, ואני מאמין אגב שעוד תראה כרמים באולפנה או בג'אבל ארטיס, כמו שאני קורא לזה, ועיבודים במגרון, אלא מעבר לכך מדינת ישראל והמתנחלים למדו את הלקח. בתיקים האלה ניערנו את האבק מעל העיקרון שלא פוגעים בקניין של אחרים, גם אם הם פלסטינים חסרי זכויות שחיים בגדה המערבית".
ספרד לא רק שואב סיפוק מההחלטה לפנות את המאחזים, אלא גם מכך שפונו בשקט וללא אלימות. "אני מעודד מאוד מאופן הפינוי. מאז שפונה המאחז עמונה ב-2006, נכנס בתודעה הישראלית הרעיון שאי אפשר לפנות חושה בלי מלחמת אחים. והנה, גם באולפנה וגם במגרון, התברר שאפשר לפנות מאחזים ושכונות שלמות, והדבר קורה בשקט בלי יותר מדי אלימות", אומר עורך הדין. "אני מקווה שכך ייראו גם הפינויים הבאים, כי יהיו עוד פינויים. אני לא מדבר רק על מאחזים, אלא על יישובים שלמים. מפת ההתיישבויות בגדה היא בלתי ניתנת לקיום אם רוצים לשמור על מדינת ישראל. אני חושב שאני משרת את האינטרס הלאומי, בוודאי יותר מהמתנחלים".
האינטרס הלאומי של ישראל או של הפלסטינים?
"האינטרס הלאומי של ישראל. מה שאני עושה הוא הדבר הטוב ביותר לעתיד המדינה".
בגיל 40, הפך עצמו ספרד למוציא לפועל של השמאל בישראל בכל התחומים. מי שהיה תלמידו של עו"ד אביגדור פלדמן, ופרש לדרך עצמאית עם הקמת משרד משלו ב-2004, הפך בשנים האחרונות למשפטן המוביל בתחום זכויות האדם ולנושא הדגל של השמאל הישראלי. הוא אמון על המאבקים המשפטיים של ארגוני השמאל "יש דין" ו-"שלום עכשיו", וכמעט בכל תחום בו פעלו ממשלות הימין אפשר לראות את ספרד מן העבר השני כתמרור עצור. בנייה בהתנחלויות? ספרד רץ לבית המשפט. תקיפה באיראן? מכתב לראש הממשלה עם איום לפנות לערכאות משפטיות. גדר ההפרדה? החוק הבינלאומי לא מסכים, חייבים לפרק. באמצעות כלים משפטיים, מצליח ספרד הרבה יותר מכל חבר כנסת או הפגנה. הילד שגדל בבית פולני וכעס על המורה שנתנה לכיתה עונש קלקטיבי לא מוצדק, שסירב לשרת בחברון ונכלא, מיצב בשנה האחרונה את מעמדו כסדין האדום של הימין בישראל וכשנוא נפשם של המתנחלים.
תמיד היית כזה, נגד כולם, נגד הזרם? נראה שאתה נהנה מזה
"למה נגד? אני תמיד בעד. בעד לקלוט פליטים, בעד להחזיר שטחים. אני מודה שתמיד הייתי המעצבן הזה שברגע שמרגיש שנעשה עוול אז קם ואומר משהו. זה אחד הדברים שהניעו אותי מאז שאני ילד. זה חלק ממני. אם אקום בבוקר ואראה כותרת שהרוב חושב כמוני, אז אבדוק את עצמי כי תמיד הרגשתי במיעוט".
נראה כי ספרד, שהצליח להרוס ולבנות מחדש את גדר ההפרדה בבילעין, התאהב בתפקיד של האנטי ממסדי, גם כשלקוחותיו הרימו ידיים. כך למשל, הוא מספר כי כשהגיע לדבר עם תושבי הכפרים הפלסטיניים בעניין הזזת גדר ההפרדה באיזור אלפי מנשה, איש מהם לא האמין שהדבר אפשרי. "אחד מהם אמר לי שרק אללה יצליח להזיז את הגדר, ושאם אצליח הוא ישחט לי כבש", נזכר ספרד. "מיד אמרתי לו שאני צמחוני, אבל הגדר כן זזה וכך גם בבילעין. הפלסטינים מתקשים להאמין שיש טעם לפנות לחוש הצדק של העם הכובש".
המתנחלים טוענים שאתם מחפשים בכוח עותרים פלסטינים נגדם
"מעולם לא פניתי לאף בן אדם וביקשתי לייצג אותו. כשצוות של ארגון 'יש דין' מגיע לכפר, אתה תראה שמיד במרכז העירייה בא כל אחד עם הפתקים ועם העוולות שנגרמו לו ומבקש עזרה. אנחנו מוצפים בפניות, תאמין לי, רודפים אחרינו".
בכניסה למשרד שלך יש דלת פלדלת. אתה לא פוחד מפעולות "תג מחיר" נגדך?
"אני לא מפחד אולי מכיוון שאני גר בתל אביב. אני לא שולל את האפשרות שמתוך הימין יגיעו אנשים שיעשו מעשים חמורים, אבל אני לא חושב שאני בראש הרשימה. בינתיים אני לא מרגיש פחד. שמע, אני לא יכול להגיד שזה לא יכול לקרות, אבל מהניסיון שלי כסנגור למדתי שמי שכותב טוקבקים לא מרסס ומי שמרסס הם לא אלה שמרביצים. אבל אני לא צריך לנבא לאן הימין הקיצוני יכול להגיע. האלימות הפוליטית בישראל תמיד הגיעה רק מצד אחד. אז נכון שהיא לא הייתה מאורגנת, אבל האנשים שביצעו את הפעולות גדלו על מצע מסוים. כבר נרצחו אנשים בישראל, כבר נזרקו רימונים. אז לאן הימין יכול להגיע? הוא כבר הגיע".
קשה להוציא את ספרד משלוותו, וכל מילה שלו נמדדת היטב. בבתי המשפט הוא תמיד יהיה עם בלורית מסורקת, לבוש מוקפד ותדמית "ילד טוב ירושלים". לראיון הגיע עם זיפים, זכר לחופשה האחרונה ביוון. הוריו עלו לארץ ב-68' לאחר שנאלצו לעזוב את פולין בעקבות מעורבותם בהפגנות הסטודנטים הסוערות שהתקיימו במדינה באותם ימים, וכעבור ארבע שנים נולד בנם. בעבר, העיד על עצמו ספרד כי גדל בבית שבו הייתה "אלרגיה להגבלת חופש הביטוי וחופש הדעה", מה שהשפיע מאוד על אישיותו. את שירותו הצבאי עשה בחטיבת הנח"ל, כאשר במהלכו נכלא בעקבות סירובו לשרת בשטחים.
ב-98', לאחר לימודי משפטים באוניברסיטה העברית, החל להתמחות ובהמשך לעבוד לצידו של עורך הדין פלדמן. שם הוא מצא, כך נדמה, בסיס אידיאולוגי משותף, ששיאו היה בהגשת העתירה נגד הסיכולים הממוקדים בעזה ובגדה המערבית בשם ארגון "הוועד נגד עינויים" - עתירה שנדחתה בסופו של דבר ב-2006, ובייצוג המרגל הסובייטי מרקוס קלינברג. בין לבין, בשנת 2000 הוא טס ללונדון ביחד עם בת זוגו, שהפכה במקביל לאשתו, נירית בן חורין, והשלים תואר שני במשפט בינלאומי. השניים שבו להתגורר בתל אביב, ויש להם שני בנים. עם שובו מלונדון ב-2001, ספרד העמיק את העיסוק בנושא הפלסטיני ובנושא זכויות האדם.
לשואה, הוא אומר, יש תפקיד חשוב בעיצובו דמותו. "עיקר הסיבות שאני עושה את מה שאני עושה בא מראיית עולם שצמחה על רקע זה שאני יהודי ממשפחה של ניצולי שואה, ולכן הפן היהודי שבי הוא מאוד משמעותי. בבחירה בין יהודי לישראלי, זה מתחלף כל כמה חודשים, אך הזהות שלי כיהודי חזקה תמיד".
פינוי מגרון או יישובים אחרים זה מעשה יהודי בעינך?
"זה קודם כל הפסקה של מעשה מגונה שנעשה ביהדות. סיוע לחלשים, לאנשים נרדפים, לבני אדם שאין להם מעמד וזכויות, זה הלקח המרכזי שניתן וצריך ללמוד מההיסטוריה שלנו כעם. אני יהודי חילוני, והתורה למשל היא חלק מהתרבות אבל לא ראיית עולם. כשאני אומר שאני יהודי ושהשורשים שלי נטועים ביהדות אני לא מתכוון לדת, אלא לחוכמה היהודית, להיסטוריה ולמוסר".
ביום הכיפורים הקרוב למשל, אתה תלך לבית כנסת?
"אם אלך זה רק כדי להראות לבן שלי איך נראה בית כנסת ומה עושים שם, אבל לא אתפלל ולא אצום. אני, למשל, לא עליתי לתורה. תפילין הנחתי אולי פעם אחת כאיזה חוויה אנתרופולוגית, משהו בסגנון של 'במקרה' במהלך טיול שנתי לצפת. אני אדם חילוני ואתאיסט מוחלט. אני מתנגד למשל לברית מילה. אתה יכול להסביר ברית מילה? אם אני אספר לך שבערבות אפריקה קיים שבט שלוקח תינוקות בגיל שמונה ימים וחותך להם את האצבע, היית אומר שהם מטורפים ופרימיטיביים. אם מתנתקים לרגע מהעובדה שכולם כעדר עושים את זה, אין לזה שום הסבר. אתה חושב שמאות האלפים שלוקחים את הבן שחיכו לו כל כך הרבה, וטראח, אחרי שמונה ימים מטילים בו מום במקום הכי רגיש ואפילו רופא לא עושה את זה. הם עושים את זה מפני שאברהם אבינו התחייב לאלוהים? הם עושים את זה כי כולם עושים את זה".
אתה לא מרגיש שום חיבור לארץ ישראל כמולדת?
"אני כן מחובר לחבל הארץ הזה כי זו כן המולדת שלי והמקום שבו גדלתי".
נאמר כשאתה בא לחברון ורואה את מערת המכפלה מולך, מה זה בשבילך?
"כלום. זה אתר ארכיאולוגי מעניין שחשוב להרבה מאוד אנשים ואני מכבד את זה מאוד".
והעובדה שהאבות שלך קבורים שם?
"מה?!", צווח ספרד, "קודם כל אני לא מאמין לאגדה הזאת, אבל גם אם איזה אב קדמון שאני לא יודע אם בכלל יש לי אליו קשר גנטי, קבור שם, אני רחוק מאוד מהסגנון הזה. אני מכיר בכך שיש אנשים שלהם המקום חשוב ואני מכיר בזכותם של יהודים לבקר ולהתפלל במערת המכפלה בכל פתרון עתידי. כל זה לא קשור לשאלה הפוליטית אם המקומות האלה צריכים להיות במדינה כזו או אחרת, וזה בוודאי לא יכול להצדיק נישול של עשרות אלפי אנשים ואת הטיהור האתני שהתבצע בחברון".
בחדר הישיבות שלך תלויה מפה של תל אביב משנת 1935 עם הכפר שייח' מוניס, איפה שהיום אוניברסיטת תל אביב. זה לא מפריע לך כשאתה מסתובב בעיר?
"אני מודה שהסוגיה של מה שהיה בתוך הקו הירוק לפני 48' מעסיקה אותי ויוצרת דילמות, וחלק מזה קשור גם למיקום המשרד והבית הפרטי שלי שנמצאים באזורים שלא היו בהם פלסטינים. לא הייתי מוכן למשל ללכת ולגור בעין הוד, במקום מובהק כזה. אני רואה הבדל בין גזל הרכוש והאדמות שמתבצע בשטחים של 67' לרכוש ולאדמות שנכבשו ב-48', הבדל שגם מצוי במשפט הבינלאומי. עם זאת, כשאני נוסע בארץ ורואה שרידים של כפרים שגורשו ונחרבו, אני מרגיש שנעשה עוול. אומנם העוול אז נעשה בנקודת זמן שהייתה לו נסיבות מקלות, כי בכל זאת היה מדובר בסיטואציה של אחרי מלחמת העולם השנייה, אבל זה משהו לא פתור אצלי".
אז כל בוקר אנחנו צריכים לקום ולהתנצל על זה שאנחנו פה?
"ממש לא. אנחנו פה וכל העולם מכיר בזה. אנחנו כן צריכים להתמודד עם המעשים שעשינו, ובכך אנחנו לא שונים ממדינות אחרות. ארצות הברית לא צריכה להתמודד עם היחס שלה לעבדות או לאינדיאנים? הספרדים לא צריכים להתמודד עם מעשי העבר שלהם? אז גם אנחנו צריכים להתמודד וזה לא הופך אותנו למפלצות. תן לי להרגיע אותך, גם לפלסטינים יש התמודדות רבה עם אופן המאבק שהם ניהלו לאורך שנים רבות בפגיעה בחפים מפשע. לכל עם יש חשבון נפש ואני חלק מהעם הזה ולכן מה שמעניין אותי זה חשבון הנפש שלנו ולא של אחרים".
דבר אחד הצליח להוציא את ספרד משלוותו, כאשר עלתה הטענה כי עתירתו לפינוי מגרון הובילה לשתי שכונות חדשות לתושבים ופינוי האולפנה הביא לבנייתם של 300 יחידות דיור חדשות. "נקעה נפשי מהניתוח השטחי והאווילי כאילו מד ההצלחה הוא במספר יחידות הדיור. זה חשוב כקליפת השום מבחינה אסטרטגית. מגרון זה לא 50 קרוואנים, זה שני עשורים של יותר ממאה מאחזים, של שיטה להפרת שלטון החוק".
אביגדור פלדמן, מורך ורבך, אמר שהוא הפסיק להגיש עתירות בענייני זכויות אדם כי הרגיש שבפועל הוא גורם לכך שעוולות בשטחים יקבלו אישור מבית המשפט. בפועל, אתה אולי הזזת את גדר ההפרדה במאתיים מטר והחזרת לפלסטיני את מטע הזיתים, אבל גרמת לחותמת חוקית לגדר ההפרדה. בפועל, אתה רשום ביחד עם רמטכ"לים וראשי ממשלות כאחד מאדריכלי הגדר.
"יש מחירים גדולים בכל עיסוק משפטי של מאבק נגד מערכת שמפרה זכויות אדם באופן שיטתי. כן, יש מידה של לגיטימציה שאתה נותן למערכת, אבל אני קודם כל פעיל זכויות אדם ולא איש פוליטי, וכפעיל אני לא רשאי לעשות את החישובים האלה. אני לא יכול לומר לאותו פלסטיני שמבקש את האדמה שלו בחזרה שיסתכל על התמונה הגדולה כי המאבק שלו מזיק למאבק הכללי. בינתיים, הלקוחות ממשיכים לבוא ביודעם מה המחיר. יכול להיות שכאשר אגיע לוותק של פלדמן אגיע לאותן מסקנות, בינתיים אני צעיר ונמרץ".
בכלל, ספרד חושב שהמעבר של הפלסטינים למאבק עממי סטייל בילעין הוא מעבר חשוב וחיובי. "לישראל נוח להתמודד עם פלסטינים כשהם חמושים ואלימים והרבה פחות נוח להם להתמודד עם אזרחים לא אלימים", הוא אומר.
אתה מבדיל בין פלסטיני שמבצע פיגוע ברחובות תל אביב לפלסטיני שמבצע פיגוע נגד חיילים?
"אם הפיגוע נעשה על ידי אנשים שלא מקבלים את כללי ההתנהגות שנדרשים מכוח לוחם אז זאת עבריינות, זה טרור. למשל, באירועי מנהרות הכותל היו חילופי אש בין המשטרה הפלסטינית לבין צה"ל. במקרה כזה, אני לא חושב שמדובר בטרור. אם הפלסטינים מקבלים על עצמם את מה שנדרש מכוח לוחם מותר להם ליצור לוחמים כמו חיילי צה"ל".
רצח משפחת פוגל?
"אם יש מישהו שמעלה על דעתו שאני לא מתעב את רצח משפחת פוגל אז הוא לא רציני. אלה אזרחים".
במבט מבחוץ, נראה כי המקום שבו ספרד מרגיש בבית הוא אולמות בית המשפט העליון. גם בימין מרגישים כך, אבל ספרד דווקא חושב שממש לא מדובר במגרש הביתי של השמאל הישראלי. "בג"ץ הוא לא סניף של מרצ, ואין אדם רציני שחקר את הנושא שחושב כך. המפלגה של השופטים היא מערכת הביטחון".
באחרונה נבחר השופט נעם סולברג, שמתגורר בהתחלות אלון שבות, לכהונה בבית המשפט העליון. אתה חושב שזה ראוי?
"ברור שלא", השיב ספרד. כשנשאל אם סולברג לא יכול לשבת בתיקים שנוגעים לו או לסוגיה הפלסטינית, הוא נע באי נוחות על כיסאו. ניכר כי קשה לו לבקר שופט מכהן. "אי אפשר לפסול שופט רק כי הוא גר בהתנחלות, אבל אני חושב שיש תיקים שהוא לא יכול לעסוק בהם. אני חייב להודות שהייתה לי דילמה קשה מאוד בנושא. לא נוח לי לבוא בשם אזרח פלסטיני כבוש, להיות השגריר של מערכת המשפט הישראלית ואז להביא אותו להישפט בפני מישהו שהוא חלק מ'אדוני הארץ'. עוד לא יצא לי לעמוד מול השופט סולברג בנושאים האלה אבל אני ארגיש קושי גדול. ייתכן שבאופן אישי הוא אדם שלבו רחב והוא יהיה אמפתי לצרות של אנשים. השופט אדמונד לוי למשל, שהוציא באחרונה דו"ח בעניין ההתנחלויות שהוא המופיע הקיצוני ביותר של שיבוש המשפט לצרכים פוליטיים ימניים, היה השופט הכי 'מענטש' שאני מכיר. הוא היה קשוב לקשיים של אנשים והייתי מתפלל בחלק מהתיקים שהוא יהיה אחד השופטים. יכול להיות שסולברג יתברר גם כאדם נפלא, אבל להביא פלסטיני להדיין מולו בעניין אדמותיהם, לי יהיה קושי גדול מול הלקוחות שלי".
אלא שלמרות התמדתו במאבק למען הפלסטינים ונגד מערכת הביטחון, וחרף העובדה כי היה בעבר במחבוש בשל סירובו לשרת בחברון במהלך שירותו בחטיבת הנח"ל, היה מפתיע לגלות שספרד ממשיך לשרת במילואים בגדוד הרפואה של פיקוד הדרום, ואפילו היה באימון לפני שנה. על מדים. כשהוא נשאל על תפקידו הצבאי הנוכחי הוא מקמץ במידע, לא בגלל הפוליטיקה, אלא בשל חשש לזליגת ביטחון שדה, ממש כראשון הגנרלים.
איך הייתה התחושה כשהסתובבת במילואים במדי צה"ל?
"קיוויתי שהלקוחות שלי לא יראו אותי. בשבילם זה מסמל משהו רע".
ואתה עם עצמך, הרגשת נוח? יום אחד נלחם בצבא בבתי משפט וביום השני עולה על מדים.
"אני ישראלי בכל רגע. תשמע, אני לא מסתכל על המדים ורואה בהם משהו נקי אלא משהו עם הרבה מאוד כתמים. אני לא מרגיש בנוח במדים אבל כן לובש אותם והולך למילואים כי אני אזרח המדינה".
והסביבה הקרובה שלך?
"לבית שלי למשל אני לא יכול להיכנס עם המדים. אני צריך להתלבש באוטו. שם אני הימני, המשתף פעולה עם המערכת".
אתה חש צורך להתנצל על משהו שעשית בשנה האחרונה?
ברמה האישית ביקשתי סליחה מעמית למקצוע אם פגעתי בו. ברמה הלאומית, השנה בראש הרשימה על הממשלה לבקש סליחה ענקית ובקשת מחילה מהפליטים האפריקנים. לא רק שלא נתנו להם מקלט, אלא פשענו בעוול הבלתי נסלח של הסתה נגדם, ובמיוחד שר הפנים שכאילו נכנס בכוח לתפקיד הנבל. כיהודים, זה צריך להיות ב-DNA שלנו שכאשר פליטים מתדפקים על דלתנו וטוענים שהם בסכנת חיים, לאפשר להם להיכנס, לתת להם לחם ומים ולברר את טענותיהם. זה חמור יותר ממה שאנו עושים לפלסטינים, לפחות איתם יש איזשהו מאבק בין שתי קבוצות. מה הפליטים האלה עשו לנו? הסליחה השנייה היא הסליחה הקבועה כלפי הפלסטינים, סליחה שאנחנו צריכים לבקש כבר 45 שנה".
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com