אחד מבעלי החיים המזוהים ביותר עם אנגליה הכפרית עשוי להיעלם בקרוב מאוד מהנוף. במשך שנתיים, נאבקו פעילים למען זכות בעלי החיים בהחלטת הממשלה לדלל את אוכלוסית הגיריות במערב המדינה, בטענה שהן מדביקות את הפרות במחלה קשה, למרות שאין כל הוכחות מדעיות לדרך ההדבקה. בחודש יולי דחה בית המשפט העליון את הערעור שהגישו, והשבוע אמור לצאת החלק הראשון של תכנית ההמתה, שתתבצע בצורה שנויה-במחלוקת: באמצעות רובים.
המצדדים בתכנית אומרים שהיא תחסוך למדינה מאות מיליוני לירות סטרלינג, ומבקריה, ובראשם "הקרן למען הגירית", טוענים שהיא אכזרית - ומיותרת. כמו במקרים רבים, גם כאן מדובר בסערה שמערבת מוסר וכלכלה. הפרות באנגליה סובלות ממחלת שחפת הבשר (Bovine Tuberculosis, או בקיצור, BT), שלאורך העשורים האחרונים תקפה עדרים שלמים, וגרמה לרפתנים הפסדים עצומים. המחלה אינה קטלנית, אך מדבקת מאוד ומשפיעה על תנובת החלב של הפרות. הן יורדות במשקלן במהירות, ותוך זמן קצר החוואים נאלצים לשחוט אותן.
בעוד שבישראל אין נתונים רשמיים על תפוצת המחלה מאז 1999, הרי שבאנגליה היא מהווה את אחד הגורמים הנפוצים ביותר לסגירת רפתות. רק בשנה שעברה, נאלצו רפתנים להמית 26 אלף פרות שחלו בשחפת הבשר, בעלות של 91 מיליון לירות סטרלינג למשלם המסים. סכום זה כלל, בין השאר, פיצויים לרפתנים, הוצאות על פינוי הפגרים וחיטוי הרפתות, ובעיקר - הפסדים כלליים למשק החלב והבקר בשל השבתת החוות הנגועות, לתקופות שנעו בין חודש לשנה שלמה. משרד החקלאות בבריטניה טוען ששחפת הבשר מופצת בעיקר על ידי גיריות, וכי עובדה זו הוכחה במקרים קודמים של התפרצות המחלה. לדברי ארגוני בעלי חיים, אין כל הוכחה מדעית לכך. לטענתם, רק חלק קטן מאוד מפגרי הגיריות שהומתו במקרי המגפות ההן נשאו את המחלה, ורק חלק מזערי מהגיריות נשאו את המחלה בצורתה המדבקת.
(תת-השרה לחקלאות מנמקת בפרלמנט את תכנית ההמתה)
הגירית המצויה (Meles meles) היא יונק יחיד מסוגו במשפחת הסמוריים, ומצויה בחלקים רחבים של אסיה. היא שוקלת כעשרה קילוגרמים, ולעתים אוגרת שומן במשקל של 20-15 קילוגרמים נוספים. הגיריות מסתובבות בקבוצות קטנות, ןהן ביישניות ומפחדות מבני אדם, אך יגנו בחירוף נפש על ביתן כשהן חשות סכנה. כעת, החוק יאפשר לכל רפתן להצטייד ברובה, ולירות בהן בשליחות משרד החקלאות. לפי נתוני משרד החקלאות, באנגליה יש כיום כ-305 אלף גיריות, והממשלה מעוניינת להפחית את מספרן ל-30% תוך ארבע שנים. הפעימה הראשונה של "תכנית הדילול" תתחיל במערב-אנגליה, ראשית במחוזות סאמרסט וגלוסטרשר. אם התכנית תתקדם בצורה משביעת רצון עד אמצע תחילת הקיץ, היא תורחב למחוזות נוספים שכוללים 40 מוקדים נוספים שהמחלה מופצת מהם, לכאורה.
המתה מופרטת
חרף ההתלהבות של משרד החקלאות מאישור תכנית הדילול, הרי שהממשלה הפריטה לגמרי את ההמתה עצמה, ומפקחת עליה בצורה מינימלית ביותר. לפי עיתון ה"גרדיאן", שבשנתיים האחרונומת סיקר באופן נרחב את תכנית ההמתה, החוואים והרפתנים שיקבלו רישיון ירי יתחמו את אזור ההמתה במחסומים טבעיים, כגון נהרות או גשרים, במטרה למנוע מהגיריות להימלט במנוסה ולהפיץ את המחלה לאזורים שאינם-נגועים.
החוואים והרפתנים יורשו לצוד את הגיריות החל משעות החשיכה ועד שעות הבוקר המוקדמות, ויצטרכו לעשות זאת עד תום תקופה מוקצבת, ככל הנראה 31 במאי 2013, אך ללא שימוש במלכודות. במלים אחרות: כל אדם יהיה ראשי או ליתר דיוק, יהיה חייב לאתר את הגיריות בשטח בכוחות עצמו, ולירות בהן.
הממשלה לא תהיה אחראית לאיסוף הפגרים או לטיפול בהם, ולא תהיה אחראית לחטא את האזור שבו מתו החיות או לקבורתן ההיגיינית. הרעיון שעומד בבסיס החוק, אפוא, הוא שהחוואים יעדיפו לירות בעצמם בגיריות, או לשלם מכיסם לציידים מקצועיים, מאשר להתמודד עם הסיכון שהגיריות החולות ידביקו את העדר שלהם. נראה שגם הרפתנים עצמם מרוצים. בריאיונות בסוף השבוע, לא היה רפתן אחד שהביע התנגדות לחוק, אך איש מהם לא התייחס בדבריו לתחושותיו באשר למשימה שהוטלה עליו.
בשבועות האחרונים התגברה מאוד תנועת המחאה נגד התכנית, בהובלת "הקרן למען הגירית" (The Badger Trust), שמפעילה כמעט 60 תאים ברחבי בריטניה. פרקליטיה הם שהגישו את הערעור לבית המשפט העליון, ועם דחייתו, אמרו כי ינסו לפעול בכל דרך משפטית נגד יישום תכנית ההמתה, כולל פנייה לערכאות בינלאומיות. בטיעוניהם נגד התכנית, אנשי הקרן נסמכים על דבריו של המדען שהגה בשנות התשעים את תכנית ההמתה כפתרון למחלת הפרות. הלורד ג'ון קרבס, פרופ' לזואולוגיה, עבר כיום לצד המתנגדים, וטוען שהניסויים שנעשו בהמתת גיריות הוכיחו את עצמם כלא-יעילים. לדבריו, התכנית להמתה המונית של גיריות יכולה להפחית בכמה אחוזים בלבד את אחוז ההידבקות בקרב הפרות, ועלולה במקרים מסוימים רק להחמיר את תפוצתה. לדבריו, עדיף לחסן את הגיריות במקום להמית אותן.
(בריאן מיי מפציר בממשלה לעצור את ההמתה)
ואכן ההישג הבולט ביותר של "הקרן למען הגירית" הוא ביטול החלטת הממשלה להמתה המונית של גיריות בווילס, ולהנהיג במקומו תכנית פיילוט לחיסון, על ידי מתן תרסיס או חיסון בפתיונות. באנגליה, לעומת זאת, לא קיים חיסון לגיריות או לפרות, ומשרד החקלאות בלונדון אומר שיחלפו שנים עד שיושלמו הניסויים בחיסון שכזה. במסגרת החרפת צעדיהם נגד תכנית ההמתה, אנשי הקרן גייסו לעזרתם את בריאן מיי, לשעבר הגיטריסט של להקת קווין. מיי, תומך נלהב של זכויות בעלי חיים, שכבר שנתיים מתנגד לתכנית ההמתה, הופיע בשבועות האחרונים כמעט בכל אולפן טלוויזיה בבריטניה כדי להביע את מחאתו הנרגשת נגד החוק, וגם הוביל הפגנה גדולה בבריסטול.
מיי, שהקים מחסה לבעלי חיים נטושים, אמר כי "גם אם יהרגו כל גירית במדינה, עדיין מדובר במחלת בקר. אם הגיריות נדבקו בה, צריך לטפל בזה בנפרד, אבל בינתיים, עד שיימצא חיסון לגיריות, חייבים לעצור את מרחץ הדמים הזה - ועכשיו".
91% מהנשאלים בסקר מקוון שערך ה"גרדיאן" השיבו שהם מתנגדים לתכנית ההמתה.