במוקד הסיוע לעובדים זרים לא הופתעו לשמוע על העברתם של שני האזרחים האריתראים, שנחשדו באונס אך שוחררו משלא הוכח כי אכן ביצעו דבר, לידי רשות ההגירה והאוכלוסין ועל כליאתם מחדש לאחר שחרורם. במוקד מזכירים את חוק המסתננים החדש, שנכנס לתוקפו ביוני האחרון, אשר לפי רשות ההגירה והאוכלוסין מאפשר את מעצרם של "מסתננים בעלי רקע פלילי". "מדובר במושג שאין לו אחיזה משפטית", אומר עורך הדין אסף וייצן ממוקד הסיוע. "החוק החדש מאפשר מאסר ממושך, מבלי שתכלית המעצר תהיה ברורה. מהדיונים שהתקיימו בכנסת עולה כי מטרת החוק היא להרתיע מסתננים חדשים. מדובר במעצר מנהלי, לא פלילי, בלי סנגור ותובע ובלי שופט, אשר אין אפשרות לערער עליו". יצוין כי אזרחי אריתריאה הנמצאים בישראל נהנים מהגנה קבוצתית, ואין לכלוא אותם בשל כניסתם לארץ.
לדברי עורך הדין וייצן, "כאן מצאו דרך קלה יותר. לא צריך לברר אשמה ולנהל הליך פלילי ארוך ויקר, בו מיוצגים החשודים לעתים קרובות על ידי הסנגוריה הציבורית, אלא פשוט להעניש ולשלול חירות. חשוב לזכור שישנם אזרחים ישראלים שהורשעו בבית המשפט באונס - ולא קיבלו עונש מאסר של שלוש שנים".
בעבר, מי שהגיע לישראל בצורה לא חוקית נעצר בגבול על ידי צה"ל. הנתפסים נלקחו למשמורת שרות בתי הסוהר ועברו תהליך תשאול על ידי משרד הפנים. עד חודש יוני, הדין הרלוונטי היה חוק הכניסה לישראל המאפשר לעצור אנשים, שתכלית המעצר היא לאפשר את הרחקתם מישראל. נתיני אריתראה וסודן שוחררו ואף יכלו לעבוד, מתוקף היותם מוכרים על ידי המדינה כאנשים שאינם בני גירוש, עקב חשש לחייהם אם יוחזרו למדינות המוצא שלהם.
החוק החדש מאפשר לכלוא אף אותם, לתקופה של כשלוש שנים. בהודעה, שהוציאה רשות ההגירה בעקבות החוק החדש, נכתב כי "כחלק מתהליך העבודה, שגובש עם משטרת ישראל על דעת משרד המשפטים, בעת מעצרו של מסתנן על ידי משטרת ישראל בגין עבירות פליליות, תוכל המשטרה לשקול העברתו לידי הרשות, לשם החלת החוק למניעת ההסתננות והחזקת העצור במשמורת".
עורך הדין ניר אלפסה, שייצג את אחד החשודים מטעם הסנגוריה הציבורית אמר לאחר החלטת המשטרה לשחררם כי "מרשינו הינם נתינים זרים מאריתריאה, שהגיעו לשטח ישראל כמבקשי מקלט. ככל שידוע לי יש קושי לגרשם בשל הסכנה לשלומם במדינת המוצא. כעיקרון, הסיבה שכרגע נקטעה שגרת חייהם, הייתה החקירה בגין תיק האונס. מסתמן שאילו היה מדובר באזרחים ישראלים, הפסקת הליכי המעצר נגדם הייתה מסתיימת בשחרור מלא לבתיהם ולשגרת חייהם. בעניינם של מרשינו, יתכן שיורע בהרבה מצבם וייפגעו זכויותיהם בגין אירוע שמסתבר שלא היה מקום לעוצרם בגינו כנראה. מצד שני, אני ער למצב החוקי במדינה".
עורך הדין וייצן מוסיף כי "מצד אחד, יש לחברה רצון להגן על עצמה, וחלק מזה זה להעניש את מי שמבצעים עבירות אבל כדי שלא יהיה לחברה כוח מוחלט נקבע ההליך הפלילי. הרף שנקבע לצורך הרשעה בבית המשפט הוא 'מעבר לספק סביר', וגם אז ניתנת למורשעים זכות הערעור. ההליך הזה הוא טוב גם לקורבן, שיודע שמי שביצע את העבירה ייענש". על פי וייצן, "גם אזרחי ישראל שרוצים להילחם בתופעת המסתננים מוכרחים להבין שההתנהלות הזאת מסוכנת. החשש הוא שרשויות המדינה אף ירחיבו את האפשרות לכלוא אנשים בלי משפט. זה יכול להגיע לכל אחד ואחת מאתנו".
בלי משפט
שני האזרחים האריתראים שמשטרת תל אביב שחררה אתמול והועברו לידי רשות ההגירה הגיעו ככל הנראה כבר לאחד ממתקני המשמורת של שירות בתי הסוהר. אותם כנראה לא מעניין אם הם במעצר פלילי או מנהלי. הם כעת מאחורי סורג ובריח. השאלה היא, מה יהיה איתם בתום שלוש השנים הללו?
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה כי "מדובר בשני נתינים אריתראים שנחשדו בעבירות אינוס. במסגרת נוהל הטיפול במסתננים העוברים עבירות פליליות בישראל, מוצא כנגדם צו גירוש מישראל בהתאם לחוק למניעת הסתננות".
בנוגע לטענות כי מאסרם של השניים נעשה שלא על פי דין, נמסר מרשות האוכלוסין כי "הנוהל לטיפול במניעת מסתננים העוברים עבירות פליליות הכפוף לחוק למניעת הסתננות המופיע ברשומות הינו נוהל עבודה בין רשות האוכלוסין וההגירה לבין משטרת ישראל. כמו כן, נוהל זה אושר על ידי משרד המשפטים ועל ידי היועץ המשפטי לממשלה. מעבר לכך לא נוכל להרחיב בעניינם של השניים".
(עדכון ראשון: 22:50)
הזרים החשודים באונס בתל אביב לא יואשמו - אך ייאסרו