נוהל שכן: בין ההתנחלות שילה לכפר תורמוס עיא

בהתנחלות שילה שבבנימין מתגוררים כ-1,500 תושבים. בכפר תורמוס עיא, השוכן מדרום, כ-4,000 תושבים. תושבי הכפר מונים גם את 4,500 התושבים שמתגוררים כעת בארצות הברית. "תורמוס עיא זו המדינה ה-51 בארצות הברית", הם צוחקים. בשנות ה-70 החל גל הגירה מהכפר, ורבים מתושבי הכפר היגרו לארצות הברית וחזרו - "מתוך געגועים". סעיד חוסיין, 53, הגיע לביקור בן חודש בכפר לרגל הרמדאן: "הרבה מתגוררים בארצות הברית משום שזו הדרך היחידה לשרוד כלכלית. עם זאת, כאן זו המולדת שלי".

בשילה בית ששטחו 115 מ"ר עולה כ-800 אלף שקלים. לדברי יהודית ניצן, אם לשבעה בת 37, תושבי שילה מזדהים עם מחאת הדיור, אבל לא עם הכיוון הפוליטי של המוחים. "סדרי העדיפויות שלנו שונים", היא אומרת, "לא קונים אצלנו מותגים והכסף הולך בעיקר לחינוך. הרגשתי שייכת למחאה עד שהתחילה לגלוש לאנרכיזם". גיסתה, ענבל פרץ, בת 30, מוסיפה כי היא לא מאמינה בהפגנות. "בעבר הלכתי להפגין נגד פינויים אבל היום אני לא מאמינה שיציאה לרחוב אכן משפיעה". הפגישה עם השתיים מתקיימת בסלון ביתה של ניצן בקצה היישוב. הקירות מכוסים בארון הספרים היהודי עם מדף מיוחד לגיליונות של "נשיונל ג'יאוגרפיק". טלוויזיה אין.

בתורמוס עיא דירה ששטחה כ-120 מ"ר עולה כ-400 אלף שקל. "שמענו על המחאה בישראל. אנו מקווים שתהיה דמוקרטיה לכולם. לנו אין דמוקרטיה בגלל הכיבוש והמחסומים", אומר מוחמד איברהים, בן 73, ראש המועצה המקומית המכהן בתפקידו בשמונה השנים האחרונות. סעיד חוסיין היה רוצה "לייבא" מארצות הברית את "הדמוקרטיה והחופש. היינו מאד רוצים ללכת לאן שאנחנו רוצים". במי תתמוך בבחירות לנשיאות? "באובמה". הפגישה עם ראש המועצה נערכת בלשכתו. על הקיר תמונות של אבו מאזן וערפאת, שולחנו עמוס בדפים, ובמרכז החדר בולט פסל של נשר ("מסמל אומץ וכוח").

תושבים רבים בשילה עובדים כאנשי חינוך, חקלאים וכבעלי מקצועות חופשיים וחקלאים. חלקם עוסק בבנייה מתוך אידיאולוגיה של "עבודה עברית". פועלים ערבים? "אחת לכמה שנים הנושא עולה", אומרת ניצן, "בסוף כל משפחה מחליטה לעצמה אבל יש הגבלות על כניסתם".

בתורמוס עיא התושבים עובדים בתחומי המלט, בנייה, חקלאות ומגזר ציבורי. מעט מאד עובדים במנגנוני הביטחון הפלסטינים. איברהים טוען שתושבי הכפר לא עובדים בישראל משום שאין אישורים. "מתנחלי שילה התייחסו בעבר אל הפועלים הפלסטינים כאל חיות ובגלל זה הפסקנו לעבוד שם".

קוקה קולה: שילה - 6 שקלים (בקבוק חצי ליטר), תורמוס עיא - 2 שקלים.
עשר פיתות: שילה - 9.90 שקלים, תורמוס עיא - 3 שקלים.
קילו עגבניות: שילה - לא מוכרים במכולת. תורמוס עיא - 3.50 שקלים.
קפה: שילה - 22 שקלים (קפה נמס, 200 גרם), תורמוס עיא - 12 שקלים (קפה נמס, 200 גרם).
סיגריות מרלבורו: שילה - 24 שקלים, תורמוס עיא - 21 שקלים.
חיתולים: שילה - 31.20 שקלים (ליטופים), תורמוס עיא - 55 שקלים (האגיס).

בשילה כל משק בית משלם 198 שקלים, מס יישוב עבור פיתוח תשתיות, ועוד 157 שקלים עבור שירותי שמירה ("יש מי שאידיאולוגית לא מוכן לשלם ואומר שחשוב לו אישית לשמור על ביתו"). ניתן לשלם עוד 20 שקלים בחודש לקרן המסייעת למשפחות מהיישוב.

בתורמוס עיא כל משק בית משלם מדי חודש 100 שקלים בעבור ניקיון ותחזוקה, ועוד 300 שקלים בשנה למועצה המקומית ("כמו ארנונה").

חינוך: בשילה שני בתי ספר, לבנים ולבנות.

בתורמוס עיא ארבעה בתי ספר - שני בתי ספר יסודיים ושני תיכונים.

בריאות: בשילה סניפים של קופות החולים "כללית" ו"לאומית", שפתוחים כל השבוע.

בתורמוס עיא יש מרפאה למצבי חירום שפתוחה 24 שעות ביממה. קבלת טיפול אינה כרוכה בתשלום. במקרים דחופים נוסעים התושבים גם לרמאללה. ד"ר מוחמד מוסא, בן 29, המתגורר בשיקגו ("יש שם קהילה פלסטינית גדולה מאד"), הגיע לביקור בן שבועיים בכפר: "למדתי רפואה בשיקגו וכרגע אני גר שם. יש לנו הרבה חברים יהודים בארצות הברית ודווקא כאן, בגלל הכיבוש, אין לנו יכולת ליצור קשרי חברות עם ישראלים". אם הכיבוש יוסר ויהיה שלום, אתם תחזרו? "בלי ספק".

שחר, שעולה לכיתה ז' בבית הספר בשילה, מספרת כי בזמן החופש "אין לי יום בלי לוח זמנים מסודר". בין היתר היא עובדת כבייביסיטר ("עשרה שקלים לשעה") ומשתתפת בפעילויות שונות של נוער היישוב. לפני החופש למדה ביום רביעי שעתיים חשבון ("בעיקר חישובים בהנדסה כמו פאי, חישובי שטח פירמידה, גליל וצורות אחרות"). לאחר מכן למדה שעתיים תורה, חינוך לשוני, אנגלית וספורט. חושבת לעסוק בקולנוע כשתהיה גדולה.

לפני שיצא לחופשת הקיץ, למד ואעד מתורמוס עיא, העולה לכיתה ז', ערבית, לאומיות ("למדנו על ההמנון הפלסטיני"), מתמטיקה ("חילוק ארוך") ואנגלית. עד שיחזור ללימודים ב-2 בספטמבר, הוא עובד עם אבא שלו בחקלאות. "חם מאד לעבוד ביולי-אוגוסט בחקלאות, אבל גם בעתיד אני רוצה לעסוק בחקלאות. התחום הזה מושך אותי. אני גם רוצה לגור עם אח שלי בקליפורניה. הוא גר שם כבר הרבה שנים".

בשילה ההורים משלמים 200 שקלים נוספים בחודש - והילדים נמצאים שעתיים נוספות בבתי הספר, מעבר לשעות הלימודים. "זה משתלם", אומרת ניצן, "הילדים לא משתעממים, לומדים בצורה יצירתית יותר כמו 'נביא' דרך הסיפורים או לימודי שדאות ונמצאים במסגרת חיובית". אחר כך יש חוגים של קפוארה וקראטה לבנים ולבנות חוג מחול וקרמיקה. סניף בני עקיבא ביישוב מופרד. "עדיין רואים אחד את השני ואפילו את בעלי הכרתי בסניף", מספרת ניצן. מה עם פייסבוק? לניצן היה אך כעבור זמן קצר בחרה להתנתק. "פתאום אנשים מהעבר התחילו לשגע אותי. הדבר הכי קשה היה למצוא את הכפתור של סגירת החשבון, הם מחביאים אותו בכוונה". פרץ תומכת ברשת החברתית. "רבים מהחברים לא יבואו עד לשילה אז אני מעלה תמונות של הילדה בתחפושת וכולם מגיבים. זה כיף". למרבית המשפחות ביישוב יש אינטרנט רימון, שחוסם אתרים "לא צנועים". לדברי ניצן, הוא עושה סינון יתר. "המסלול הכי עדין עדיין חוסם אתרים כמו וואלה".

בתורמוס עיא הילדים "לא עושים כלום", אומרים ראש המועצה מוחמד איברהים וחבר המועצה טלאל ג'בארה. "אין פה חוגים, אין מגרשים, אין קבוצות ספורט. הם פשוט משועממים". איברהים מספר כי פנה באחרונה לרשות הפלסטינית בבקשה שתממן הקמת פארק עבור הילדים "אבל הם ענו שאין להם תקציב בשביל זה". רוב הילדים עובדים עם הוריהם לאחר שעות הלימודים או שגולשים באינטרנט. הפייסבוק מועיל או מזיק לילדים? "זה תלוי איך משתמשים בו", קובע איברהים. "הוא יכול להועיל ויכול לגרום לנזקים. אני גם לא חושב שהפייסבוק הוא זה שאחראי למהפכות בעולם הערבי. אנשים אחראים לכך".

בשילה מתקיימים מדי שבועיים ערבי תרבות והרצאות. "היה אירוע עם שרה'לה שרון בבריכה שנועד רק לנשים, היא כל הזמן אמרה שהיא נמסה מאתנו", מתארת ניצן. לפעמים הולכים לבתי קפה או לקאנטרי קלאב באריאל. פרץ אוהבת הצגות בהיכל התרבות באריאל ואפילו נוסעת לתיאטרון הבימה. "אוהבת לצאת".

בתורמוס עיא "אנשים מבקרים אחד את השני או שנוסעים להסתובב ברמאללה או בשכם", אומר חוסיין. לדבריו, רוב מי שנוסע למסעדות ולבתי הקפה בערים הגדולות הם הצעירים "שנוסעים כדי להיפגש ולעשן נרגילה". המסעדות הפופולריות ברמאללה הן "דראנא וזערור" אך חוסיין, ג'בארה ואיברהים מבהירים כי "המסעדות האלה הם לא בשבילנו כי הן יקרות. אנחנו מעדיפים פלאפל". במה אתם צופים בטלוויזיה? "אני מעדיף חדשות ברשתות אל-ג'זירה ואל-ערביה", אומר איברהים. ג'בארה אומר במבוכה שהוא "מת על הסדרות הטורקיות, שתפסו תאוצה בשנים האחרונות בעולם הערבי כולו ובעיקר כאן, ברשות". לדבריו, מדובר בטרנד. חוסיין, שמתגורר עם ילדיו בארה"ב, לא מאפשר להם לצפות "בסדרות עם סקס".

בשילה מציינים את הרב דוב ברקוביץ', סופר ואיש הגות. "אדם בעל גישה אחרת ליהדות שמצליח לחבר את המסורת והדת לכל מגוון הדעות בציבור שלנו, מסביר את התנ"ך בצורה נעימה ולא כמשהו שכופים עליך", אומרת פרץ. ניצן ופרץ מספרות גם על סמ"ר אביהוא קינן שנהרג ב-2003 בקרב ברצועת עזה ועל נעם אפטר שנהרג בפיגוע בעתניאל שנה קודם לכן. "מותם היה הירואי, הם בחרו למנוע בגופם הרג של יהודים נוספים". אביו של אפטר, יוסי, "עזב בעקבות האירוע את חייו הקודמים כמנהל מוסד אקדמי לטובת ליווי משפחות במשברים".

בתורמוס עיא נוקבים בתחילה בשמות ה"שהידים", ובראשם נאג'י חיג'אז שנהרג לדבריהם בידי מתנחלי שילה ב-88', כשהיה בן 16; אסמר אסמר – עיתונאי שנהרג בלבנון וחמיס מחמוד שנהרג בשנות ה-90. ד"ר מוחמד מוסא ועארף מוסא, מהנדס בן 40 המתגורר בשיקגו, מבקשים להעלות גם שמות של אנשי אקדמיה: "אפשר גם למנות את ד"ר מוחמד מראווח -רופא אונקולוג שלמד בהרווארד והעניק גאווה גדולה לכפר, ואת וליד רביע, שהיה מורה מפורסם שלימד היסטוריה וכתב רבות על המאבק הפלסטיני".

בשילה כמעט לא מתעניינים בכדורגל. "כולם פה אוהדים של בית"ר ירושלים ונבחרת ישראל", אומר אחד התושבים סמוך למכולת.

בתורמוס עיא התושבים אוהבים את ברצלונה ואת ריאל מדריד. "תלך לכל מקום בעולם ותראה שזה המצב - כולם ברצלונה וריאל", צוחק חוסיין. "לא רק ברשות הפלסטינית. לך לכל כפר בישראל, בארצות הברית, באפריקה. כולם אוהדים את שתי הקבוצות הללו".

שילה: "כל צעירי תורמוס עיא יעזבו לארצות הברית ורק המבוגרים יישארו שם", אומרות ניצן ופרץ. "במצב כזה, הייתי שמחה אם זקניהם היו מצטרפים לתוכניות הגמלאים שלנו. אנחנו יותר שורשיים ולכן שילה תעמוד כאן גם עוד עשרים שנה ותהפוך למרכז עירוני עבור כל יישובי האזור". פרץ: "כשאני רואה את בית הקברות המלא שלנו אני מצטערת על אלה שאינם אבל זה רק מחזק אותי להמשיך ולגור כאן".

תורמוס עיא: חוסיין סבור בעצב שההתנחלות שילה "תהיה גדולה פי עשרה". עם זאת הוא מקווה שהיא כלל לא תהיה ושיהיה שלום. ד"ר מוסא מתערב: "תבינו, האנשים עייפים. כולם רוצים שקט ולבלות עם המשפחה. מאסנו בסכסוך. מאסנו בהכול".

שילה: "השאלה היא מי בעל הבית כאן", אומרת פרץ, "אין עימותים אלא יותר מצבים שבהם אנשי תורמוס בוחנים את הגבולות שלנו. יום אחד הם מתקרבים לחממות שלנו ורוצים לראות אם נגיב וביום שלמחרת הם כבר משתלטים על חלקת אדמה ששייכת לתושב שילה אז בוודאי שאירוע כזה לא יכול לעבור בשתיקה. אנשים אצלנו לא משועממים ומחפשים עימותים אבל הם אלה שמתחילים איתנו". ניצן מספרת שהיא מלאת סקרנות על חייהם של שכניה. "הייתי רוצה שילדי יוכלו לראות את תרבותם ואת חייהם אבל הם דוחים אותנו ורוצים עימותים. לא גזלנו מהם אדמות ולא היה פה דבר לפני שהגענו. הם צריכים להבין, אנחנו נשארים פה וגם הם לא יזוזו, אז עדיף שנחיה ביחסי שכנות טובים".

תורמוס עיא: "אין שום יחסים", מצהיר איברהים. "מאז שההתנחלות הזו הוקמה, אנחנו סובלים מהם. הם שדדו לנו מאות דונמים של אדמות. הם הולכים וגדלים כמו סרטן. יש לנו בעיות יומיומיות איתם. הם פוגעים במכוניות שלנו, שוברים אותן, זורקים רימונים לתוכן. אלו החיים שלנו". מה המסר שלכם למתנחלי שילה? חוסיין בוחר להשיב: "תתרחקו מאיתנו ותנו לנו לחיות את חיינו".

שילה: אחרי הרהורים רבים, ניצן אומרת 5 מתוך 10. "בסופו של דבר יגיעו להסכם אבל הוא לא יהיה מקובל במאה אחוזים על אף אחד מהצדדים ולא יעמוד במבחן הזמן. לכן, רק המציאות היומיומית השגרתית תכפה את עצמה על שני הצדדים שיבינו שחייבים לחיות זה לצד זה". פרץ אופטימית פחות: 2 מתוך 10. "גם אם יחתמו על הסכם הוא לא יחזיק מעמד. בלי הממשלות, התושבים היו מגיעים ברמה האישית ליחסים שכנות טובים. היום, כשיש לנו בעיות עם כפרים אחרים, אנחנו פשוט מרימים טלפון למוכתר והכול נפתר, בלי ממשלות ובלי ועידות שלום".

תורמוס עיא: עארף אומר 2 מתוך 10. "התחלנו תהליך שלום לפני יותר מ-20 שנה ומאז אנו רק הולכים אחורה. ההתנחלויות גדולות ולא נראה שיש באופק פתרון". ד"ר מוחמד מוסא נוקב באותה ספרה. חוסיין אופטימי יותר: 7 מתוך 10. "כולם אצלנו רוצים שלום. גם אבו מאזן וגם חמאס. הבעיה היא שממשלת ישראל אינה רוצה שלום. עם זאת, אני עדיין אופטימי מאד. ברגע שתקום הנהגה אחרת בישראל, יהיה שלום". יש מנהיג בישראל שיכול לעשות שלום? "אולי שמעון פרס".

לפניות לכתבים:
ניר יהב - nir_yah@walla.com
יהושע בריינר - joshjosh@walla.com

בין העיירה בית אומר להתנחלות כפר עציון
בין ההתנחלות נופים לעיירה דיר איסתיא