ראש אגף המודיעין לשעבר, האלוף במיל' אהרון זאבי פרקש, החליט לשבור שתיקה ארוכת שנים על פרויקט הגרעין האירני - וכרמת הדאגה שלו מהתנהלות הדרג המדיני, כך הוא נוקב וחד בדבריו. עד כדי כך הוא מודאג, שהשבוע הוא אומר בראיון מיוחד לוואלה! חדשות: "לא דיברתי עד עכשיו כי הגעתי למסקנה שכאדם מבחוץ אני צריך להיות יותר זהיר. כל חיי אספתי מודיעין, עשיתי הערכת מצב וקיבלתי החלטות. ממה שאני לומד וקורא את הנקודה הזו (פעולה צבאית באירן - א.ב) ההחלטה היא רלוונטית לתקופה הקרובה. חלק מערבבים עם זה פוליטיקה, חלק לא. אני רוצה להישאר מקצועי לגמרי בדברים שאומר".
זאבי פרקש, שבתקופתו נחשפה תוכנית הגרעין הצבאית האירנית ואשר דילג בין ראשי מדינות במערב על מנת לגבש קואליציה רחבה לפעולה נגד טהרן, טוען לקראת קבלת החלטה על תקיפה באירן כי על שולחן מקבלי ההחלטות עומדים כיום חמישה נושאים מרכזיים קריטיים לביטחון המדינה. הנושא הראשון הוא פעולה אפשרית באירן - כשלהערכתו האירנים לא חשים באיום קיומי על משטרם, אחרת היו עוצרים את הפרויקט כפי שעשו בשנת 2002 כשארה"ב פלשה לעירק. הנושא השני הוא מניעת העברת נשק כימי מסוריה לחיזבאללה או לידי ארגון אל-קאעדה שפועל כיום בסוריה. "המענה לסוריה זו החלטה מאוד קשה והספקטרום של האפשרויות הוא ענק", מסביר זאבי פרקש, "מה אמר הרמטכ"ל? 'אם יש חבית אחת או שתיים שתישאר אחרי תקיפה בסוריה ואם היא תגיע לידיים לא נכונות, אז מה עשינו?'".
בראייתו של פרקש יש לתקוף בסוריה רק כאשר ידוע שמתבצעת העברה. הנושא השלישי הוא הטרור בסיני. "הטרור בסיני יגדל", מזהיר פרקש, "ממשלת ישראל לא תוכל לבלוע פיגוע בו חלילה יהיו שלושים הרוגים. אנחנו עשויים להגיע להתנגשות שתשפיע על הנספח הצבאי של הסכם השלום עם מצרים. אין לי ספק שאם חס וחלילה היו בפיגוע הקודם על גבול מצרים יותר הרוגים, ממשלת ישראל לא יכולה הייתה לשתוק". הנושא הרביעי היא פעולה מתבקשת ברצועת עזה. לדבריו של ראש אמ"ן לשעבר, "יש גבול לכמה בסופו של דבר נהפוך את האוכלוסייה בערים בדרום הארץ לסיוט. עופרת יצוקה 2 זה עניין של זמן". הנושא החמישי הוא הזירה הלבנונית, ופרקש מתמצת אותו במהירות: "השאלה המרכזית היא האם אנחנו נותנים לחיזבאללה ליפול יחד עם בשאר אסד".
זאבי פרקש נשאל האם הוא הצליח להבין מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק מתכננים פעולה צבאית בתקופה הקרובה, ולדעתו ההיגיון מאחורי הדברים קשור במה שמתרחש בסוריה. לדבריו, בזמן שנשיא סוריה טובח בבני עמו, אף מדינה מהמערב איננה מתערבת ומפסיקה את ההרג. לכן, להערכתו מתעורר אצל הדרג המדיני בישראל החשש שבבוא היום מדינות המערב, ובראשן ארה"ב, לא יטו כתף לצד ישראל, ולשם כך מאיצים ברק ונתניהו את התהליך. פרקש מוסיף בנושא כי "ביבי וברק בטח אומרים לעצמם - 'אנחנו צריכים לקחת את גורלנו בידנו'. אבל השאלה היא האם 'אנחנו ניקח את גורלנו' שווה תקיפה באירן? אני אומר, בואו נחשוב פעמיים כי לא בהכרח זו התשובה. אם כבר תקיפה אז זה הדבר האחרון בסדר הפעולות".
כשאתה מתבונן על תהליך שמובילים נתניהו וברק, מה אתה מגלה, כאחד שהיה שקוע בהתמודדות החשאית נגד פרויקט הגרעין?
"הם הביאו לידי מודעות של העולם שהפצצה האירנית היא לא רק נגד ישראל. הלגיטימציה הבינלאומית היא קריטית. למה היא קריטית? כי הפעולה באירן איננה זבנג וגמרנו. דקה אחרי פעולה צבאית אנחנו בעולם אחר. אירן תבטל את ה-NPT (האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני) והכוחות יתאחדו באירן. המתח בין חמינאי ואחמדינג'אד ייעלם והם יאמרו לעצמם כי האיומים של ישראל והמערב מתגשמים ומבחינתם הם צריכים פצצה גרעינית עכשיו. מאותו רגע כל המאמץ האירני יהיה להשיג פצצה, כדי שישראל לא תתקוף פעם נוספת".
מה באמת מדאיג אותך?
"הלגיטימציה הבינלאומית צריכה לאפשר לישראל לתחזק את הפעולה הצבאית, והיכולת שלה במרחק של 1,200 קילומטרים מכאן היא מינורית. הפעולה תצליח, אבל מי יתחזק אותה חודשים ושנים אחרי. ולא דיברנו על טילים שיפלו על ישראל ואולי חיזבאללה יצטרף, או שבשאר אסד בסבירות אחרת ישגר טילי קרקע-קרקע לישראל כי זה עשוי להציל אותו. איך נחיה פה? מדינת ישראל היא גורם אחראי שצריך להביט גם מה יקרה כאן יום אחרי ולא רק מה יהיה יום לפני. האם מדינת ישראל מסוגלת לאורך זמן להביא לכך שאותה פעולה מוצלחת מתוחזקת לאורך זמן, כדי שאירן לא תגיע ליכולת גרעין?".
זאבי פרקש טוען כי הלגיטימציה הבינלאומית היא שכבה הכרחית בכל פעולה צבאית נגד אירן, ומזכיר לכולם את התמיכה האמריקאית במלחמת לבנון השניה, במהלכה עודד הממשל האמריקאי את צה"ל להמשיך במתקפה נגד חיזבאללה. זאבי פרקש הסביר את הלגיטימציה האמריקאית במלחמת לבנון השנייה בכך שמדינת ישראל הבליגה על חמישה נסיונות של חטיפות חיילים שצה"ל הצליח לסכל, ולמרות זאת לא הגיב. לכן פרקש טוען שיש להעצים ולהרחיב את הלגיטימציה ולהפגין סבלנות עד שיצטברו סנקציות נוספות ומכבידות על אירן. "פעולה צבאית בתקופה הקרובה זו החלטה מוטעית. צריך להמשיך לבנות לגיטימציה. צריך לבנות יכולות צבאיות אבל הצעד הזה צריך להיות הצעד האחרון שאנחנו עושים", טוען זאבי פרקש.
"אני לא בטוח שלא חצינו את מרחב החסינות"
שר הביטחון ברק מדבר על מרחב החסינות. אתה מאמין במושג הזה?
"ממה שאני שומע ומבין, אני לא בטוח שלא חצינו את מרחב החסינות הזה, אני אהיה זהיר, שאולי הוא כבר לא קיים. אני שב ומדגיש כי הלגיטימציה עומדת מעל הכול. בואו לא נהרוס את הלגיטימציה. הנחת היסוד שלי היא ברורה: ישראל לא תוכל לתחזק לאורך זמן תוצאות אפשריות של פעולה מוצלחת".
ראש אמ"ן לשעבר מעריך כי פעולה צבאית באירן תתקיים לפני הבחירות בארה"ב, ולפני שמזג האוויר ישתנה, ועל כן הוא טוען כי "זו דעתי והיא מבוססת לא רק על ההערכה, כתוצאה ממה שאני רואה ומבין. הטיימינג של אותה פעולה אם היא תהיה עכשיו, גם אם היא תהיה מוצלחת, היא תהרוס את מה שנבנה בתחום הלגיטימציה".
מה יקרה ביננו לבין ארה"ב ללא לגיטמציה, בין ישראל לבין האיחוד האירופי?
"כולם יבואו אלינו בטענות ויאמרו 'אנחנו הלכנו אתכם. למה שברתם את הכלים? אנחנו משלמים בכספים שלנו על הסנקציות הכלכליות'. יש מדינות כמו איטליה שפגעו בעצמן כלכלית בגלל הסנקציות, כמו ההשלכות של מערכת המסלקה. יש מדינות שאסרו עליהן לקיים קשר כלכלי עם 40 חברות אירניות".
אשכנזי, דגן ודיסקין מתחו ביקורת על נתניהו וברק שהם מתנהגים בצורה מפחידה, משיחית, הזויה. מה דעתך?
"לא אגרר לשפה הזו. התהליך הזה הביא את העולם המערבי וארה"ב להתייחס ביתר רצינות לצורך למנוע מאירן להיות גרעינית. התהליך הזה התאפשר בזכות הבאה להקצנה עד כדי אבסורד של הדבר הזה (השיח בחברה הישראלית. א.ב.) ובניית יכולת אמיתית לפעולה באירן. כל העולם יודע שיש לנו יכולת. יש גם עבודה שנעשתה על ידי מכוני מחקר, אבל אני לא מקבל את ההנחה שזו פצצה או הפצצה. זה נשמע יפה ככותרת יפה בעיתון. העולם הוא אפור, במיוחד במזרח התיכון, ויש הרבה דברים בדרך ובאמצע. תראה איך טיפלנו במשט הטורקי הראשון ואיך טיפלנו במשט השני. הראשון אמרנו פצצה או הפצצה, או שיפסיקו את המשט או שאנחנו נפעל צבאית - והתוצאות ברורות. במשט השני מצאנו פתרונות. משלושים כלי שיט זה נהיה אחד. אם מראש אתה בונה נוסחה שזו פצצה או הפצצה, אתה עושה טעות נוראית. בתהליך קבלת ההחלטות אין שחור ולבן בעולם הזה".
אתה מצליח להבין מה עומד מאחורי הרצון של נתניהו וברק לתקוף באירן ללא הסכמה אמריקאית?
"אני לא מצליח להסביר לעצמי את מערכת השיקולים שמובילה בתקופה הזו לאפשרות שישראל תפעל באירן, לא מצליח. יש פה שיקולים אחרים והם לא חייבים להיות פוליטיים".
מה אתה חושב על המצב אליו נקלע הרמטכ"ל בני גנץ?
"אני לא באמת יודע אם בני גנץ מתנגד או לא מתנגד. אני חושב שמחובתו של גנץ לומר את כל מה שהוא חושב, כולל ראש אמ"ן, מפקד חיל האוויר, ראש המוסד, ושינמקו את דעתם. מה הייתי עושה אם הייתי רואה שיש מחלוקת קשה? יכול להיות שהייתי ממנה צוות איפכא מסתברא שיסביר תוך עשרה ימים מדוע אני לא צריך לתקוף. בואו תראו לי את מערכת ההנמקה. אם מפקדי מערכים לא יוכלו לספק מערכת הנמקה, אז שלא יבואו".
נתניהו נותן את התקיפה בעירק כדוגמא לחוסר הסכמה במטכ"ל לפעולה ולבסוף תוצאות מוצלחות.
"אני לא הייתי מביא את התקיפה בעירק כדוגמא, כי האירנים למדו מאז. בעבר פגעת נקודתית במקום אחד, והפסקת את תוכנית הגרעין שנים קדימה, ולפי המקורות הזרים זה גם קרה בסוריה. אבל אירן למדה את הלקח הזה ואני יכול לספור כמה מתקנים אני מכיר עד 2006 שראיתי בעיניים באמצעות תצלומי לוויין שהם חלק מתוכנית הגרעין להעשרת אורניום. ההשוואה למקרה כזה הוא לא ללמוד את מה שהצד השני למד כבר".
להערכתך, גנץ צריך להתפטר במידה והוא מתנגד לפעולה צבאית?
"זו שאלה שההחלטה עליה צריכה להיות אישית. אני מבקש לא להוציא דברים מהקשרם. המפקד קודם כל הוא מפקד. אם הוא עוזב, אז כל החיילים יעזבו? אז כל המפקדים יעזבו? אני חושב שלא נוטשים בקרב. יכול להיות שההחלטה הקשה צריכה להתקבל אחרי הביצוע. לעשות את מה שמטילים עליו כאילו זו הייתה המלצה שלו. כי אחרת עד אנא נבוא? זו מהותה של הדמוקרטיה. זה אומר שיש כאן ממשלה דמוקרטית שאחראית על הצבא. אני לא הייתי רוצה לראות מראות בהם לפני פעולה צבאית, כמו 'ההתנתקות', יבוא אלוף פיקוד דרום ויאמר 'אני לא רוצה לבצע את המשימה אני הולך הביתה'. מה יאמר סגנו? ילך גם הוא הביתה? אבל זו עמדה אישית. כל אחד ינהג לפי אמונתו ומצפונו.
אתה אומר שאחמדינג'אד לא באמת מורתע מהאיומים לתקוף באירן, מה כן יכול להתריע אותו?
"תחושת איום קיומי שלא בהכרח נובעת רק מאיום צבאי. צריך לבצע שורה של פעולות שיתחילו בחרם דיפלומטי, חרם כלכלי, חרם מדיני, סנקציות, הכנות פעולות צבאיות ונחישות. צריך לבצע זאת מתוך עמדה ברורה שבסוף הדרך, אם האירנים לא יורתעו, זה יקרה (פעולה צבאית. א.ב).יש להם דוגמא אחת רעה מאוד שמשמשת אותם כנייר לקמוס - תוכנית הגרעין הצבאי הצפון קוריאני. ב-1995 אמר שר ההגנה שיש לנו פצצת גרעין ושאף אחד לא יעצור אותנו. פקיסטן, הודו כדוגמא. אין מישהו שהצליח לעצור אותם. אני הייתי מאיץ בצורה ממשית סנקציות כלכליות. לעשות מאמץ שרוסיה, סין והודו לא יתמכו. יש 67 מיליון תושבים לאירן. כל שנה מיליון מצטרפים לשוק העבודה. זה משמעותי לכלכלה האירנית, ואני לא מדבר על פעולות אחרות שמאוד מצליחות ולא הכול מהשמיים".
על פי גישתו של זאבי פרקש, האירנים דוהרים כקטר אל הפצצה הגרעינית מכיוון שהם רואים את הפרויקט הגרעיני כעוד שלב בדרך להפיכתם למעצמה אזורית. ראש אמ"ן לשעבר מעריך כי האירנים מתכננים בעוד למעלה מעשור להשתלט על מאגרי הנפט של ערב הסעודית, מאחר שבארות הנפט באירן יצטמצמו בעוד כחמש עשרה שנה. בנוסף לכך, טוען זאבי פרקש, כי האירנים רואים את עצמם כמובילי השיעים בעולם הערבי, אך רואה בעליית הסונים לשלטון במצרים, טורקיה ואולי בקרוב אף סוריה, כאיום הבא על היציבות האזורית. לסיכום אומר ראש אמ"ן לשעבר כי "זו התמונה הכוללת האזורית וכשאתה מביט על ההתפתחויות באזור, עדיף שננסה להרגיע איפה שאפשר להרגיע ולעשות דברים רק בדקה ה-90 ולא דקה לפני".
לפנייה לכתב: amirbohbot@walla.co.il
עוד בנושא
אפרים הלוי: כאירני, הייתי חושש מאוד בשבועות הקרובים
נזקי הסנקציות: אירן מפסידה 133 מיליון דולר ביום
נתניהו: "הדרג המדיני יקבע אם לתקוף, והוא טרם הכריע"