מהו חלקה של ישראל במציאת "החלקיק האלוהי"?

הכתבה ששודרה אתמול
(צילום: רויטרס; עריכה: יאיר דניאל; קריינות: אביב אברמוביץ')

מה היה החלק של ישראל בהישג עליו הכריזו אתמול מדעני CERN במאיץ החלקיקים בשוויץ? 30 מדענים ישראלים לקחו חלק בפרויקט של האגודה האירופית למחקר גרעיני, אשר הכריזה אתמול (רביעי) במסיבת עיתונאים סמוך לז'נבה על התקרבות נוספת ומשמעותית ביותר לזיהוי ודאי של "הבוזון של היגס", המכונה ה"חלקיק האלוהי". לדברי פרופסור אליעזר רבינוביץ', ראש הוועדה הישראלית לאנרגיות גבוהות והמשקיף המדעי מטעם ישראל ב-CERN, "המדענים הישראלים אמנם מהווים אחוז ממספר המדענים שנוטלים חלק בפרויקט, אולם תרומתם גדולה פי כמה מכך".

ישראל הפכה ב-2010 חברה עמיתה במרכז המחקר היוקרתי ולדברי פרופסור רבינוביץ', היא שותפה למחקר מתחילתו. בעקבות ההכרזה אתמול, התבקשו המדענים הישראלים לקחת חלק בהמשך הפרויקט, התכנית לשדרוג מאיץ החלקיקים, וישראל תמשיך להיות מעורבת בו גם בעתיד.

"התרומה של ישראל היא בשני היבטים", מסביר פרופסור רבינוביץ' את חלקם של המדענים מישראל בהישג. "למאיץ החלקיקים יש כמה מרכיבים. קודם המאיץ עצמו, שנועד לתת אנרגיה עצומה לחלקיקים. בדבר הזה ישראל לא השתתפה בכלל. כשהחלקיקים מתנגשים, יש שני גלאי ענק שאמורים לזהות את התוצאות. ישראל החליטה כמדיניות פוליטית-מדעית שעל מנת שתהיה השפעה לתרומה הישראלית, המדינה תשתתף רק בגלאי אחד, ובתוכו רק בתת מערכת אחת. המערכת הזאת נבנתה במאמץ משותף של מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב והטכניון".

ההיבט השני, לדברי פרופסור רבינוביץ', הוא בתחום המחשוב. "השלב הבא הוא ביצוע אנליזה של התוצאות. לצורך כך נבנתה מערכת, שבה משתתפים מחשבים מכל העולם, וגם שם ישראל מעורבת. בשני הגלאים יש מרכיבים שנקנו מהתעשייה הישראלית". פרופסור שלומית טרם, שהשתתפה בניסוי מטעם הטכניון, מצדדת במדיניות הישראלית. "בישראל נעשתה החלטה שהייתה לדעתי מאד נכונה, לפיה כל הקבוצות הישראליות יתרכזו בחלק אחד של הניסוי, כך שההשפעה על התוצאות תהיה משמעותית".

ומי לקח חלק במימון ההשתתפות של ישראל? "קיבלנו תקצוב של כמה מיליוני דולר לחלק שלנו בניסוי, שהיה בעצם ה'נדוניה' שלנו להשתתף בניסוי", מסבירה פרופסור טרם. "כל מדינה שרוצה להשתתף צריכה לתרום לניסוי". את התקציב לכך תרמו משרדי הממשלה, ביניהם משרד המדע, משרד האוצר ומשרד התמ"ת. את התמיכה לעבודה האקדמית סיפקה האקדמיה הישראלית למדע, האוניברסיטאות ומכוני המחקר. "עד היום ההיענות לתקצוב הייתה מצוינת", מעיד פרופסור רבינוביץ'. "אנחנו מקווים שזה יימשך. בתור אזרח ישראלי אני מוכרח לציין ששיתוף הפעולה ההדוק בין גורמי הממשלה השונים, שהאינטרסים שלהם לא תמיד חופפים, מחמם את הלב ומראה שזה אפשרי".

במהלך המחקר רשמו המדענים הישראלים שיתופי פעולה מעניינים עם מדענים מחו"ל. "בתהליך הבנייה של החלק שלנו של הגלאי, בעיקר בצד האלקטרוני, שיתפנו פעולה באופן הדוק עם אוניברסיטאות יפניות", מספרת פרופסור טרם. "זה היה שיתוף פעולה מוצלח מאד. בהתחלה קצת חרק, כי הישראלים והיפנים לא מדברים בדיוק אותו הדבר, אך בגלל שהייתה מטרה משותפת, זה צלח". פרופסור רבינוביץ' מוסיף כי גם שיתוף פעולה מוצלח נרשם בין המדענים הישראלים לאוניברסיטאות פקיסטניות.

ומה חלקן של הנשים הישראליות בניסוי? לדברי פרופסור טרם, "ישראל נמצאת באמצע בין המדינות מבחינת הייצוג הנשי בין המדענים. בדור שלי היו פחות מדעניות, אך ככל שהשנים חולפות, נשים יותר מתעניינות בנושא ויש היום לא מעט דוקטורנטיות. אני חושבת שזה הולך בכיוון הנכון".

בקהילה המדעית מחכים כעת לתשובה לשאלה האם הגילוי המרעיש ינפק למשתתפי הניסוי פרס נובל. לדברי פרופסור רבינוביץ', הפעם לא כדאי לצפות לנציג ישראלי בין מקבלי הפרס היוקרתי. "חלקם של הישראלים היה פחות, ויש לזכור כי מדובר ב-30 מדענים, מתוך 3,000 שהשתתפו בניסוי".

עוד בנושא
חלקיק נולד: "שער לעולם פיזיקלי שלא הכרנו"
פריצת דרך: זוהה חלקיק - אך האם הוא "האלוהי"?
בלעדיו היינו חסרי מסה: הכל על "החלקיק האלוהי"

לפניות לכתבת: mor.shimony@walla.com