הדיון הפמיניסטי על שילוב חיי משפחה וקריירה התעורר לחיים בימים האחרונים בתקשורת האמריקאית, בעקבות מאמר השער של גיליון יולי של המגזין הנחשב "אטלנטיק", המוקדש לסוגיה עתיקת היומין של הקונפליקט בין עבודה למשפחה. תחת הכותרת "מדוע נשים עדיין לא יכולות להשיג הכל?", כותבת בכירה בממשל אובמה לשעבר, אן מרי סלוטר, מאמר מקיף בו היא מאשימה את החברה והכלכלה האמריקאית בהצבת מכשולים מבניים בפני שוויון הזדמנויות אמיתי לנשים, וכן קוראת לנשים בעמדות בכירות לנצל את כוחן ומעמדן כדי לקדם שינויי מדיניות ומנגנונים שיאפשרו לנשים לבצע פחות פשרות בדרכן לעמדות השפעה.
סלוטר, פרופסור למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת פרינסטון, שימשה כיועצת בכירה לענייני מדיניות של מזכירת המדינה הילרי קלינטון עד לפני כשנה, אז עזבה את מה שהגדירה "עבודת חלומותיה", וחזרה לכיסו החם של הממסד האקדמי, בעיקר כי "השילוב של העבודה הממשלתית רמת הדרג עם הצרכים של שני נערים מתבגרים לא היה אפשרי", כלשונה. במאמר, ששבר שיאי צפיות באתר המגזין ומעורר תגובות נרחבות בכלי התקשורת ובבלוגוספירה האמריקאית, היא נוגעת באחד מנדבכי היסוד של הזרם הפמיניסטי הליברלי שהתפתח בארצות הברית עצמה בשנות השישים והשבעים - סוגיית שוויון ההזדמנויות בעבודה. אמנם, בעשורים שחלפו מאז חלה התקדמות משמעותית בכל הנוגע לניפוץ "תקרת הזכוכית" ותיקון אפליה בקבלה לעבודה, אך בכל זאת, כפי שמציינת סלוטר, נשים עדיין אינן מיוצגות בצורה הולמת בדרגי קבלת ההחלטות, כשמתוך 191 ראשי מדינות רק 9 הן נשים, ונשים מהוות רק 13% מכלל חברי הפרלמנט בעולם.
"להפסיק לקבל החלטות גבריות כברירת מחדל"
במאמר היא מספקת תובנות מניסיונה האישי וחוויות "נשיות" מדרישותיו האבסולוטיות של אורח החיים במסדרונות הממשל האמריקאי, שהקשו עליה, לדבריה, לתפקד כאם, ומציינת כהשוואה מקרים רבים של נשים בכירות בממשל שהגיעו למסקנה שלא ניתן ליהנות מכל העולמות. "הגיע הזמן שנפסיק להשלות את עצמנו - נשים שמצליחות לטפס בסולם הקריירה ובמקביל לתפקד כאמהות הן בעלות כוחות-על, עשירות או עצמאיות", כותבת סלוטר. היא פורשת שורה של "מיתוסים", לדבריה, שנשים שמגיעות לעמדות בכירות מנציחות למען הדור הצעיר, המטילות את עיקר האחריות על ההתקדמות בעבודה על הנשים עצמן - ולא על המבנה החברתי והכלכלי, כפי שהיא מבקשת לטעון. בין היתר, תוקפת סלוטר במאמר את מנכ"לית פייסבוק, שריל סנדברג, שעוררה סערה פמיניסטית משל עצמה בשנה החולפת, בעקבות התבטאויות שונות בנוגע לשילוב בין חיי משפחה וקריירה. "הדבר החשוב ביותר בקריירה שלכן היא למי תינשאו. לי יש בעל מדהים", אמרה סנדברג בהזדמנות אחת, ובפעם אחרת הודתה כי היא עוזבת את המשרד בכל יום ב-17:30 כדי לאכול ארוחת ערב משפחתית, אך הודתה שמעולם לא אמרה בפומבי שזו הסיבה ליציאתה המוקדמת.
סלוטר קוראת לשינויים בסביבת העבודה בה מתפתחות הקריירות בארצות הברית, כך שיאפשרו יותר גמישות בניהול חיי המשפחה, מתוך הכרה בכך שגם גברים מעידים על תחושות קשות לנוכח גזילת זמן ההורות על ידי הקריירה. בין היתר, קוראת סלוטר להתאמות מדיניות - דוגמת הארכת שעות הלימוד במערכת החינוך כך שיתאימו למסגרות הזמן של עבודת ההורים, וכן למנהלי חברות להתאמץ ולהנהיג סביבות עבודה נוחות יותר ולהשתמש בטכנולוגיה על מנת לאפשר עבודה שאינה תלויה במיקום הפיזי של העובד.
"התקווה הטובה ביותר לשיפור מצבן של כל הנשים ולסגירת הפער המגדרי הוא לסגור את הפער המנהיגותי - לבחור אשה נשיאה וחמישים סנאטוריות, ולהבטיח שנשים מיוצגות בצורה שוויונית בקרב מנהלי חברות ובראשות מערכת המשפט", כותבת סלוטר, ומדגישה כי המאמר מיועד בעיקר לעיניהן של נשים שכמותה, ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, שמגיעות לעמדות בכירות בהן יש להן השפעה על מדיניות, וקוראת לחברותיה לפעול בעצמן לשינוי המדיניות. "כדי שנשים אי פעם יהיו שוות בהנהגה, עלינו להפסיק לקבל התנהגות גברית ובחירות גבריות כברירת המחדל וכאידיאל. עלינו להתעקש על שינוי המדיניות ולתקן את מסלולי הקריירה על מנת שיכילו גם את הבחירות שלנו. יש לנו את הכוח לעשות זאת, ויש הרבה גברים שעומדים לצדנו".
בדיקת מערכת וואלה!: כיצד מתבטאת הדרת נשים בכלל החברה הישראלית?
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il
עדכון אחרון: 22:16