(צילום באדיבות ארכיון צהל ומערכת הביטחון, צלמי במחנה)
יממה אחרי ניסיון ההתנקשות בחייו של שגריר ישראל בלונדון על ידי מחבלים פלסטינים ב-4.6.1982, יצא צה"ל למבצע שלום הגליל שהפך מאוחר יותר למלחמת לבנון הראשונה. המלחמה שלא זכתה לתהילה כשאר מלחמות ישראל. יממה לאחר תחילת המבצע, פרסם דובר צה"ל הודעה, "בעקבות הפגיעה הנפשעת בחייו של שגריר ישראל בלונדון, מר שלמה ארגוב, והפרות אחרות של הסכם הפסקת פעולות האיבה, הורתה הממשלה את צה"ל לתקוף יעדי מחבלים בביירות".
היעדים הראשונים היו בסיסי אימונים של ארגון "פתח", מחסן תחמושת בלב מגרש כדורגל, מוקדי ציוד לחימה, עמדות נ"מ רבות ותעלות לחימה. כעבור יומיים דיווחו בצה"ל על סריקות קרקעיות לאיתור והשמדה של מקורות האש וריכוזי מחבלים מהם שוגרו רקטות לעבר עורף מדינת ישראל. ב-7.6.1982 אישר דובר צה"ל, כי מבצר הבופור נכבש וכוחות צה"ל החלו בטיהור קני המחבלים. שישה לוחמים נהרגו בקרב הכיבוש, ביניהם מפקד סיירת גולני הנערץ רס"ן גוני הרניק.
מצודת הבופור, שנמצאת בגובה של 717 מ' מעל פני הים, מוקפת בצוקים תלולים וחומה אדירה שנבנתה לפני כאלף שנים, שימשה באותם ימים סמל עבור ארגוני הטרור. באותו היום בצהריים השלימו כוחות צה"ל את מבצע הנחיתה מהים מצפון לעיר צידון בשפך נהר האוואלי. במבצע נטלו חלק לוחמים, ספינות חלק הים, טנקים ונגמ"שים מחיל השריון. מבצע הנחיתה החל בשעות הלילה והסתיים בשעות בצהריים, תוך כדי שהעיר צידון מכותרת בסיוע כוחות שהגיעו לגזרה במסוקים.
למרות מאמצי צה"ל לשתק את האש על עורף מדינת ישראל, המשיכו חוליות המחבלים לשגר קטיושות ולבצע ירי ארטילרי לעבר יישובי הצפון. בלילה שבין ה-7 ל-8 ביוני החלו השמועות על הרוגים ופצועים בקרב לוחמי צה"ל. דובר צה"ל סיכם את ארבעת ימי הלחימה הראשונים ופרסם הודעה כי 25 חיילי צה"ל נהרגו, שבעה אנשי צוות אוויר נעדרו לאחר שהקשר איתם נותק, לוחם אחד נשבה, 96 נפצעו, מתוכם 66 פצועים באורח קל. כוחות צה"ל המשיכו להתקדם וכבשו את העיירה דמור, שלב קריטי בדרך לכיתור העיר ביירות. ב-9.6 השמידו מטוסי חיל האוויר הישראלי את מערך טילי הקרקע-אוויר הסורי בבקעת הלבנון ולאחר מכן אישר כי הופלו 22 מטוסי מיג סורי ושבעה מטוסים נוספים בספק.
ביום הרביעי למלחמה, 10.6.1982, יצא אלוף יקותיאל (קותי) אדם עם אלוף-משנה חיים סלע, לסייר בין יחידות הצבא שפעלו בלבנון ובין היתר הגיעו למוצב הבופור, ששכן בכפר דוחה ליד העיר דמור. לעבר המוצב נפתחה אש כבדה. חבורת הקצינים שנכחה במקום ירדה אל המקלט שבמרתף הבניין ונתקלה במחבלים שהסתתרו בו. בין ההרוגים היה גם אלוף אדם. בן 54 היה במותו. כך הפך לקצין הבכיר ביותר שנהרג על אדמת לבנון. הוא השאיר אחריו רעיה, בן, בת, אם, אח ואחות. בנו, אלוף (במיל') אודי אדם, עמד בראש פיקוד צפון במלחמת לבנון השנייה.
כחודש לאחר מכן, כבש צה"ל את כביש ביירות-דמשק וביסס את כוחותיו לשהייה ממושכת בלבנון עד לנסיגה הכללית בשנת 2000. סרט זה שמובא בפניכם, במסגרת מדיניות משרד הביטחון, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון לפתיחת חומרים ארכיוניים בעלי חשיבות היסטורית לעיון הציבור, מאפשר הצצה ללקט רחב של רגעים מהלחימה, הנופים וההווי של חיילי צה"ל בלבנון.
לקריאה נוספת:
30 שנה למלחמת לבנון: בנו של השגריר ארגוב נזכר
לפנייה לכתב: amirbohbot@walla.co.il