(צילום: רויטרס; קריינות: אביב אברמוביץ'; עריכה: גדי וינסטוק)
מעורר השראה: במשך 12 שנה הוא קרצף רצפות, ניקה תאי שירותים ופינה את האשפה באוניברסיטת קולומביה. השבוע סוף סוף התהפכו היוצרות עבור גאץ פיליפאיי בן ה-52: ביום ראשון הוא עלה לבמה במוסד הלימודים הנחשב בניו יורק - אחת האוניברסיטאות הבודדות המשתייכות ל"ליגת הקיסוס" היוקרתית - אחרי שסיים תואר ראשון בלימודים קלאסיים. ולא סתם סיים - פיליפאיי הוא אחד ממצטייני המחזור.
עבור פיליפאיי, השלמת התואר הייתה הליך קשה במיוחד. את ספרי הלימוד הוא נאלץ לפתוח רק אחרי משמרות הלילה המפרכות, בהן ניקה את הקמפוס. שעות שינה היו עבורו מצרך נדיר למדי. "הייתי בא לעבוד כאן, ואז חוזר הביתה אחרי חצות", הוא נזכר השבוע. "לפעמים ישנתי בקושי שעתיים, לפעמים כשהייתי צריך לכתוב עבודות לא הייתי ישן כלל, ולפעמים הצלחתי לישון יותר. כך זה היה כל הזמן, ברציפות, פרט לחופשת הקיץ, אז לא למדתי".
גם זה קרה השנה בארה"ב: למד לכתוב בגיל 94 - וכתב ספר
פיליפאיי האלבני הגיע לארה"ב מיוגוסלביה ב-1992, אז נמלט ממלחמת האזרחים האכזרית שהשתוללה בבלקן. הוא הגיע לניו יורק בעקבות דודו שהתגורר שם. הדוד הציע לו מקום מגורים ועבודה במסעדה. בהמשך התקבל לעבודה כשרת באוניברסיטה, שזיכתה אותו בין היתר באפשרות ללמוד בחינם.
"המחסום הראשון היה השפה, כי לא דיברתי את השפה לפני כן, וכך לא קל למצוא עבודה", הוא מסביר. "אבל התמזל מזלי שעבדתי כאן, כך שהעבודה זיכתה אותי בפטור משכר לימוד, אחרת אני לא יודע אם הייתי מסוגל". כך, הצליח גם לחסוך מעט כסף בעבודתו, אותו שלח לבני משפחתו, החיים במונטנגרו.
השרת המשכיל לא מתכוון לעצור כאן: אחרי שיסתיימו חגיגות התואר הראשון, הוא מקווה להמשיך בלימודיו - אם כי היה שמח בינתיים להחליף מקצוע. "הייתי רוצה להישאר לעבוד כאן, למצוא עבודה טובה יותר וללמוד כאן", הוא אומר. "אם לא אצליח, אז אחפש אפשרויות אחרות".