לפני כשבועיים, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נשא כהרגלו ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום עמוס מסרים תקיפים כשדיבר על הסכנה הקיומית הנשקפת מהאיום האירני. הוא קרא מדבריו של זאב ז'בוטינסקי, שהתריע ערב מלחמת העולם השנייה בפני הקהילה היהודית בפולין על הסכנה לגורלם. "תמיד היו אנשים בקרבנו שהעדיפו ללגלג על אלו שאומרים אמיתות לא נוחות, מאשר להתמודד עם האמת כפי שהיא", הדף את הביקורת הפנימית מבית על השימוש התכוף שנתניהו עושה בזיכרון השואה בנאומיו. אך לא רק כפוליטיקאי דיבר נתניהו אלא גם כבנו של ההיסטוריון, פרופ? בן-ציון נתניהו, ששימש מזכירו האישי של ז'בוטינסקי והקדיש חלק ניכר מחייו האקדמיים למחקרו.
עם פרסום דבר מותו של אביו של ראש הממשלה, ציטטו מרבית כלי התקשורת את אחת האמירות השגורות של ראש הממשלה, עליה חזר גם לפני כשנתיים, בחגיגות ה-100 של אביו: "מי שלא מכיר את עברו, לא מבין את ההווה שלו, ולכן גם לא יוכל לחזות את העתיד". אביו של נתניהו, שהלך לעולמו לפנות בוקר בגיל 102, הקדיש את חייו לחקר העבר, עיצב והשפיע במידה רבה על השקפותיו של ראש הממשלה בהווה, והחזון שהלה מציג לגבי העתיד.
בן-ציון נתניהו נואם לרגל יום הולדתו ה-100 במרכז מורשת מנחם בגין
חברי ילדות של שלושת הבנים למשפחת נתניהו אוהבים להיזכר בשקט התמידי ששרר בבית המשפחה ברחוב הפורצים 4. בעוד האם צילה ושלושת האחים - יוני, בנימין (ביבי) ועידו - אירחו את ילדי השכונה בחדר האחורי של הבית, נתניהו האב שקד על לימודיו ומחקריו ואירח את פרופ' יוסף קלוזנר בחדר העבודה עטור כותרים של אבות הציונות - הרצל, ז'בוטינסקי ונורדאו. פרופ' נתניהו הקדיש את חייו האקדמיים לשני תחומים עיקריים: חקר יהדות ספרד ותולדת האינקוויזציה, וחקר מייסדי הציונות, אך עוד לפני שהפך לחוקר מלומד, היה נתניהו האב אידיאולוג צעיר ונחוש, שפעל משנות ה-20 בשורות המפלגה הרביזיוניסטית, ועמדותיו הרדיקליות הביאו להרחקתו מהממסד האקדמי הישראלי. כך, נאלץ לנדוד במשך מרבית שנותיו בארצות הנכר.
כבר כסטודנט צעיר, בשנות ה-20 בירושלים, אימץ נתניהו האב השקפת עולם נחרצת ובלתי מתפשרת, ופעל בלהט האידיאולוגי המאפיין עד היום את בנו. כאיש ז'בוטינסקי מובהק ועורך עיתון "בית"ר", התגייס להגנת הנאשמים ברצח ארלוזורוב ואף שכנע את אביו, הרב נתן מיליקובסקי, לצאת להגנת הנאשמים במשפט. ב-1939 הגיע נתניהו ללונדון, בהזמנת ז'בוטינסקי, והוא אף שיכנע את מנהיג הרביזיוניסטים להעתיק את פעילותו לארצות הברית מתוך אמונה "שהכוח הבינלאומי נמצא במקום אחר - לא בבריטניה אלא בארצות הברית".
גם לאחר מותו של ז'בוטינסקי, שנתניהו האב היה מנושאי ארונו, עסק נתניהו בפעילות מתמדת בניסיון לגייס את תמיכת מנהיגי ארצות הברית לרעיון המדינה היהודית תוך מתיחת ביקורת נחרצת על אזלת היד של יהדות ארצות הברית שאינה פועלת מספיק למניעת ההשמדה באירופה. חוקר התקופה, ד"ר רפאל מאדוף, אמר על הפעילות הזו כי "הצלחתו של נתניהו (ואנשיו) להביא לראשונה למצע פרו-ציוני מובהק בוועידה הרפובליקנית של 1944 שינתה את פני הפוליטיקה האמריקנית לעד". מאותו יום נאלצו הדמוקרטים להתחרות על הקול היהודי, אותו קול יהודי שהריע במחיאות כפיים עצומות לנתניהו בוועידת איפא"ק האחרונה.
"מעולם לא חשבתי שיהיה ראש ממשלה", אמר בעבר נתניהו האב, "אמנם הוא היה ילד אמיץ מאוד, אבל ילד אמיץ יכול להתפתח למנהיג של שודדים בדיוק כפי שיכול להתפתח למנהיג לוחמי חירות". נתניהו, שהיה זה שבישר לאביו על מותו של הבן הבכור יוני במבצע אנטבה ב-1976, ביצע כעבור מספר נים תפנית דרמטית ונכנס לחיים הפוליטיים. במהרה הוא החל ליישם את עקרונות הציונות הבלתי מתפשרת תוך שימוש בשפה הרהוטה והמשנה ההיסטורית הסדורה אותה ספג בבית אביו. בשנים האחרונות הוא שם לעצמו מטרה דומה לזו שאביו הציב לעצמו ה-30 וה-40 בניסיונו לגייס את העולם למאבק באיום על העם היהודי - אז היה זה הצורר הנאצי, והיום זהו הגרעין האירני.
בערוב ימיו המשיך תלמידו של ז'בוטינסקי להשמיע עמדות מדיניות נחרצות וטען בהזדמנויות שונות כי "אין פתרון חוץ מפתרון של כוח". הוא התנגד לתוכנית ההתנתקות, השמיע קולות חריפים נגד פלסטינים אזרחי ישראל, הוא טען בתוקף בראיונות כי לא ניתן להגיע לפתרון של שתי מדינות ולדידו - "אין מדינה פלסטינית או עם פלסטיני ולכן הם מבקשים מדינה עבור עם דמיוני". למרות ביקורתו האידיאולוגית, נתניהו האב, שסבר ש"ביבי לא היה ראש ממשלה מוצלח ביותר בכהונה הראשונה שלו", הביע אמונה חזקה בכישוריו של בנו ערב הכהונה השנייה. "הפעם אני חושב שביבי מתאים להיות ראש ממשלה. הוא הרבה יותר זהיר ומנוסה משהיה בתקופת ממשלתו הראשונה. הוא מבין שיש לאחוז באפשרויות הקיימות ולא בדמיונות. אני סבור שהוא יוציא לפועל את התוכניות שלו. כלכלה חזקה. ביטחון. שקט בגבולות. הוא ימצא דרך. הוא יחפש הזדמנות".
פרשנים פוליטים מבית ומחוץ עסקו לא אחת בעבר בהשפעתו של האב בעל העמדות הנחרצות על בנו, ראש ממשלת ישראל. "אם אתה רוצה להבין את נתניהו, אתה חייב להכיר את אבא שלו", כתב העיתונאי האמריקאי דייויד רמניק בכתבת ענק שפירסם בכהונתו הראשונה של נתניהו. במאמר לפני כשנה ב"ניו יורקר", בנושא המתח הבלתי נגמר בין ממשלת נתניהו לממשל אובמה, הוא כתב כי "בספריו, בנאומיו ובפעולותיו, הוכיח בנימין נתניהו כי הוא בנו של אביו". ורמז, כמו אחרים, כי מורשתו של האב הגבילה את נתניהו מלבצע פשרות לטובת הקמת מדינה פלסטינית. פרשנים נוספים התייחסו במרוצת השנים לצל האידיאולוגי של האב, שריחף כל השנים מעל ראש הממשלה, ורבים לפיכך תוהים היום - מה יקרה לצל הזה כעת.
מות בן-ציון נתניהו - כותרות נוספות
בן-ציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה, מת בגיל 102
ריבלין: "פרופ' נתניהו - אחד הציונים הגדולים"
בשל מות אבי נתניהו: נדחו הצעות לפיזור הכנסת