"סא"ל שלום אייזנר הוא קצין ערכי, אבל הוא 'איבד את זה'. אני בטוח שהוא נתן את חייו ונשמתו לצבא, אך הוא כשל", אמר לוואלה! חדשות מפקד בה"ד 1, אל"מ ערן ניב, בראיון חג מיוחד לרגל יום העצמאות ה-64 למדינת ישראל. ניב התייחס לפרשה שעוררה החודש סערה בבית הספר לקצינים, כאשר מי שיועד להתמנות לסגנו, סמח"ט הבקעה לשעבר סא"ל אייזנר, הודח בפתאומיות מתפקידו לאחר שתועד מכה פעיל שמאל דני בפניו באמצעות נשקו.
"באותו הרגע הוא נהג בצורה שנוגדת את נורמות הצבא", אמר אל"מ ניב. "הוא תקף עם נשק אדם שלא היה חמוש ולא איים עליו בצורה מיוחדת, ובכך נהג בצורה לא מקצועית ולא ערכית. בשלב הזה הוא צריך להגיד 'שגיתי, חטאתי, זה לא ערכי ולא מקצועי', ועכשיו בוא נראה מה עושים הלאה. אסור לומר שהדבר נעשה בהתאם למשימה, כי קצין צריך לדעת שלא עושים דבר כזה. ההיכרות שלי איתו קצרה אבל התרשמתי בפירוש שהוא קצין ערכי. עכשיו צריך לראות - האם אירוע שכזה משליך על 20 שנה? האם נכון לומר שבמשך 20 שנה בצבא הוא לא היה ערכי? זו שאלה אחרת. אבל ללא ספק היה כאן כשל ערכי".
אחרי שראית את התמונות, ניסית להבין את מי שיכול היה להיות הסגן שלך?
"הייתי מפקד חטיבת אפרים במשך שנתיים וחצי, אני יודע שההפגנות האלה מוציאות אותך מדעתך. אני יודע שהמפגינים מנסים לגרום לך לעשות את זה. הם מנסים להביא אותך לשם ולתמונה הזו. המקצוע שלך זה לדעת להכיל את האירועים האלה. הקצינים הבכירים צריכים לראות שהקצינים הצעירים לא 'יאבדו את זה'. אם אתה מרגיש שאתה 'מאבד את זה', קח צעד אחר אחורה, שתה מים, תנשום רגע ותביא עוד חיילים. הרבה פעמים הכשל המקצועי מביא לתקלות הרבה יותר ערכיות".
אם הרמטכ"ל היה מחליט שלא להדיח את אייזנר, אתה היית מקבל אותו כסגן שלך?
"אני לא אתייחס לדברים שהרמטכ"ל החליט כבר. לי מאוד חבל על האירוע הזה. אני רוצה לומר שהסיטואציות הללו קשות לכולם, אבל אסור לנו ליפול. אם נהיה מקצועיים לא ניפול ערכית".
שירת נשים - ויתור למען ההגנה על המולדת
מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל, אל"מ ערן ניב, הוא בן לאב ולאם שלחמו בפלמ"ח ולקחו חלק בקרבות להגנת הארץ עוד לפני קום המדינה ובלחימה העיקשת במלחמת השחרור. ניב צמח בחטיבת הנח"ל ומילא שורה ארוכה של תפקידים צבאיים במהלך האינתיפאדה השנייה, אולם שמו עלה לכותרות בנובמבר 2002 - כשהגיע כמג"ד לציר המתפללים בחברון בו נהרגו 12 אנשי כוחות הביטחון, ובראשם מח"ט חברון אל"מ דרור וינברג. בתגובה, אסף ניב לוחמים וקצינים משלל יחידות ויצא להתקפה נגד המחבלים, בסופה הצליחו לחסלם. לאחר מכן מילא תפקיד בכיר באגף התקשוב, כיהן כמפקד חטיבת הצנחנים במילואים וכמפקד חטיבת אפרים בגזרת טול-כרם-קלקיליה, ולפני כשנה וחצי מונה לתפקידו הנוכחי כמפקד בה"ד 1.
במהלך כהונתו נדרש ניב לשאלות מורכבות אודות זהות הקצין והסוגיות החברתיות שיוצרת מתח חברתי בין צוערים דתיים לחילוניים בבה"ד אחד. "להביא את החייל מהאזרחות לטירונות, להסביר לו שהוא נמצא בארגון טוטאלי והיררכי, להסביר לו למה צבא ולמה מדים, מה זה אומר להיות בצבא - כל אלה הופכים לאתגר לא פשוט בעידן הנוכחי", מסביר ניב בניסיון לתאר את האווירה בשנת 2012 בקרב אלו שבאים בשער בית הספר לקצינים ונאבקים על מקום במגרש המסדרים המפורסם. "כל מי שנכנס לבסיס הוא בעיניי קצין. הוא חייב לדעת מה זה להיות חייל בצבא במדינת יהודית ודמוקרטית. הוא חייב לדעת כיצד מתנהגים בצבא שיש בו שירות משותף. איך לקחת אנשים עם אמונות ודעות שונות, ולומר להם שיש ערך משותף יותר גדול מכל הדברים שעליהם דיברתי - והוא נקרא הגנה על המולדת - והם צריכים לוותר בשביל הדבר הזה. זה נקרא להיות קצין. גם אם מדובר בשירת נשים".
העיסוק במילה "יהודי" לא יוצרת בעייתיות אל מול צוערים דרוזים, בדואים ונוצרים?
"ישראל זו מדינה יהודית ודמוקרטית ואני מצפה מחייל דרוזי שיידע מה זה יהודי. אם אתה קצין, יהיו לך מחר חיילים יהודים גם אם אתה דרוזי. ואם אתה במדינה דמוקרטית, אתה צריך לדעת מה הם המיעוטים - מיהו דרוזי, בדואי, צ'רקסי, ערבי נוצרי, מוסלמי - אנחנו עוסקים בזה. הקצין צריך להיות סקרן ולהכיר את החיילים שלו".
יש עוד שאלה מורכבת שהמפקדים מתמודדים עמה?
"אתה מסביר לצוערים שהסמכות היא אצל המפקדים, שמקבלים את סמכותם מהמדינה, שמקבלים את סמכותם מהאזרחים - וזהו. אין מקור סמכות אחר. לא רבנים ולא הורים. לכן החייל צריך לדעת שהוא מקיים את פקודות הצבא, אלא אם כן זו פקודה בלתי חוקית בעליל. אין שאלה על זה על זה בכלל".
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהדחת צוערים שסירבו לשמוע שירת נשים. המהלך חולל מהומה במדינה. האם המג"ד של הצוערים המודחים נהג בחוכמה?
"אני חושב שאפשר היה לנקוט באירוע הזה בדרך יותר טובה ונכונה, אבל מצד שני - המג"ד הלך עם מצפונו וערכיו, זה דבר מאוד חשוב, ומטעויות לומדים. הרווח מהתהליך הזה הוא שנקודת הסמכות הובהרה, אבל מג"ד גפן צריך היה לקיים שיחה לפני כן - והוא לא עשה זאת אלא לאחר מכן. הוא למד את הלקח. אני שואל שאלה אחרת - למה חיילים טובים שלא באו להפגין ולעשות בעיות יצאו מהאולם? מה קרה שם? אני אומר לך, הם חיילים טובים מאוד. הם לא ניסו לעשות בלגן. היו תשעה מעורבים בתקרית - מתוכם הודחו ארבעה, שניים חזרו והפכו לקצינים ושניים בחרו שלא להתנצל חמשת הצוערים הנוספים קיבלו עונש אחר - א.ב) בטקס הסיום שלהם היו נשים ששרו. באירוע כולם היו מבולבלים. לחיילים לא ברור היה שפקודה זו פקודה, ורק המפקד נותן פקודה. אני בבה"ד 1 החלטתי שיהיו להקות מעורבות - לא זמר בודד ולא זמרת בודדה. זו החלטה. קצת להתחשב".
הבריכה בבסיס בדרך כלל הופכת למוקד חיכוך בין דתיים לחילוניים.
"יש דתיים בבה"ד שמפריע להם שהבריכה נפתחת גם לבנים וגם לבנות בו זמנית, אבל כשגדוד יגיע להתאמן תהיה הפרדה בין בנים לבנות. יש שעה ביום של רחצה נפרדת כדי לתת מענה לכולם. חדר הכושר לא פתוח בשבת, כי זה דורש ממני לשבץ לשם מדריך שיעבוד בשבת ואין לכך הצדקה".
היו אירועים דומים למה שאירע בערב מורשת קרב של עופרת יצוקה, בהם צוערים יצאו החוצה בגלל שירת נשים?
"בחג פורים התלבטנו האם לקיים קריאת מגילה. הצוערים הגיעו לאולם וגילו שיש מחיצה בין לבנות. בא המג"ד והוריד את המחיצה. הצוערים הדתיים אמרו לו: 'מה אתה עושה? זה אירוע דתי וכל אחד צריך לצאת ידי חובה. אתה לא יכול לומר לנו שזה בית כנסת, ולא לעשות את זה בית כנסת אמיתי'. באו החילונים ואמרו לו 'אתה מביא אותנו לאירוע דתי? אנחנו לא מוכנים'. פתאום המג"ד מצא את עצמו נכנס לתוך אירוע עם שאלות מאוד גדולות. האם קצין צריך להיות בקריאת מגילה? אנחנו החלטנו שכן. לפחות פעם אחת. לא משנה גם אם הוא דרוזי או בדואי, כי זו מורשת. זה לא אקט דתי אלא אקט חינוכי. האירוע עבר בשלום, כי אם אתה יודע לגשת לבעיות מהסוג הזה בצורה מקצועית אתה פותר אותן. באנו, הסברנו ודיברנו".
פרשת הרפז מרחפת באוויר ומי שרוצה לנגח את קציני צה"ל משתמש במשפט שמתנוסס בכניסה לבה"ד 1 - "ממני תראו וכן תעשו".
"קצין יטעה וישגה וילמד ויחזור בו, כך מתפתחים. אין לי ספק שקצין לא יהיה טלית שכולה תכלת. אני רוצה קצין שמתחכך, לוקח סיכונים, יודע שהוא יכול לשגות ולחזור, אבל שיידע שיש דברים שהוא לא עושה. לא יתעלל, לא ישקר, לא ירביץ ולא יגנוב".
מה מטריד אותך כמפקד בה"ד 1? רמת המקצועיות? השסע החברתי ?
"מה שמדיר את שנתי זה לא מפגינים ימניים או שמאלניים או פעולות תג מחיר, אלא העובדה שאם מחר פורצת מלחמה אני רוצה שהקצינים ידעו לתת מענה לרמת עצימות גבוהה נגד צבא סדיר. זה הכול וזה הרבה מאוד. לגבי השאר - אני לא יכול לדחוס את כל התכנים בעולם. יש יום של עיון ערכים בלחימה - אני פותח אותו ונותן הרצאה על ערכים דוחפים מול ערכים מרסנים. אני מסביר להם שברוח צה"ל יש ערכים של דבקות במשימה, רעות ושליחות, שדוחפים אותך להתגבר על הפחד, ויש סט ערכים שלם שהם ערכים מרסנים. הכוונה היא שיש דברים שעדיין לא נעשה כי יש את טוהר הנשק, אמינות, חיי אדם ועוד. אני לא אעמוד במשימה בכל מחיר. אני לא אירה פגז לכל חלון של בית כדי להרוג מחבל. יש מטרה מעל המשימה. כל העולם מדבר עכשיו על ההפגנה (בה היכה סא"ל אייזנר פעילי שמאל א.ב) במקרה הזה, הוא עמד במשימה אבל פספס את המטרה".
אביך אהרל'ה ניב היה לוחם פלמ"ח. יצא לך לשוחח עמו על סוגיות השירות המעורב?
"גם אמא שלי הייתה לוחמת פלמ"ח. אבא שלי לחם באזור לטרון בח'ירבת כוריכור בה נהרגו 45 לוחמים מהפלוגה הדתית. גם בפלמ"ח היו דתיים כי כולם הבינו שהם חייבים להילחם למען המדינה. אנחנו חייבים להבין כמו אז, שכולנו פה ביחד מוכנים לוותר למען מטרה אחת. אני חושב שאבא שלי לימד אותי שצריך להביט על הדברים בצורה פשוטה. הוא נהג לומר: 'הגענו לצבא ובצבא יש פקודות ומבצעים אותן'. החיים מאוד פשוטים".
לקריאה נוספת
עסקת חבילה: הפרדת הקורסים בבה"ד 1 תקל על הדתיים
"צוערים 'הבריזו' כדי להתפלל והודחו מקורס קצינים"
התעצמות הנשים והדתיים בצה"ל: הפרדוקס של בה"ד 1
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.co.il