בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שבו נדונות תביעות בנושאי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, לא יחקור פשעים שבוצעו לכאורה בשטחים - רצועת עזה כמו גם יהודה ושומרון - משום שאזורים אלו אינם מדינה, ובסמכותו של בית הדין לחקור רק פשעים המתבצעים בשטח מדינות ריבוניות - כך הודיעה היום (שלישי) התביעה בבית הדין, בתגובה לעתירה שהגישה לפני כשלוש שנים הרשות הפלסטינית. התובע הכללי של בית הדין, לואיס מורנו-אוקמפו, הסביר היום בראיון שהעניק לרשת "אל-ערביה" את המניע להחלטה: "כדי שנוכל לטפל בעתירות, האסיפה הכללית של האו"ם צריכה לקבל את פלסטין כמדינה משקיפה. ברגע שזה יקרה, נוכל להמשיך".
"יש פה בעיה", הסביר מורנו-אוקמפו. "אני לא התובע של העולם, אלא רק התובע של המדינות שהסכימו לקבל את תחום השיפוט שלי. קודם המדינה צריכה לקבל אותי, ורק אז אני יכול להתחיל לחקור פשעים שנעשו בשטחה".
ממשרד החוץ נמסר בתגובה כי "ישראל רושמת לפניה את החלטת התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, לפיה אין לבית הדין סמכות לדון בעת הזו בתלונות שהוגשו לו על ידי הרשות הפלסטינית. ישראל הבהירה מלכתחילה שאין לבית הדין סמכות לדון בתלונות כאמור. הנושא טופל במשך תקופה ארוכה על ידי צוותים בין-משרדיים בהובלת משרדי החוץ והמשפטים, בשותפות עם גורמים נוספים. אף שישראל מקבלת בברכה את עצם ההחלטה בדבר היעדר הסמכות, היא מסתייגת מחלק מהקביעות וההנחות המשפטיות שבהודעת התובע".
חשוב להבהיר כי מדובר בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC), שהוקם לפני כעשור אך רק בחודש שעבר קיבל את פסק הדין הראשון שלו - להבדיל מבית הדין הבינלאומי לצדק של האו"ם (ICJ), הנמצא גם הוא בהאג. בית דין זה, שהוקם ב-1945, עוסק ביישוב סכסוכים בין מדינות ובמתן חוות דעת משפטיות לעצרת הכללית - כפי שעשה למשל, בין היתר, בנושא גדר ההפרדה בישראל, כשפסק ב-2004 כי היא אינה חוקית.
הכל בגלל סעיף אחד
עתירת הרשות הפלסטינית לבית הדין הפלילי הוגשה ב-22 בינואר 2009, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" של צה"ל ברצועת עזה, ובה ביקשו הפלסטינים לקבל עליהם את סמכות השיפוט שלו, כדי שיוכל לפתוח בחקירת אירועים שהתרחשו בשטחים מאז 1 ביולי 2002, ולהעמיד לדין חיילים וקצינים מצה"ל על פשעי מלחמה.
מאז הגשת הבקשה התקיימו דיונים רבים בנושא בבית הדין, תוך שמיעת טענות של מגוון צדדים לכאן ולכאן. לבסוף, קבעה התביעה כי הרשות אמנם קיבלה את סמכות בית הדין, אולם התקנון שלו קובע שאין די בכך, ושכדי שתוכל לקבל את סמכותו - עליה להיות קודם כל מוגדרת כמדינה. בית הדין התחבט בהגדרות שונות של המושג "מדינה", ולבסוף קבע כי כל עוד האו"ם לא הכיר בה ככזו, היא אינה מדינה. ההחלטה התבססה על ניסוחו של סעיף 12 באמנת רומא, המאפשר רק למדינות, ולא לגופים אחרים, לקבל עליהן את סמכות בית הדין.
"אנחנו מכירים בכך שהרשות הפלסטינית כבר הוכרה כמדינה במישור הדו-צדדי על ידי יותר מ-130 ממשלות וארגונים בינלאומיים, ובהם גם גופים של האו"ם", הבהירו במשדר התובע. "עם זאת, המעמד שהוענק לרשות הפלסטינית על ידי העצרת הכללית של האו"ם הוא של 'משקיפה' ולא של 'מדינה שאינה חברה'. אנו אף מודעים לכך שב-23 בספטמבר 2011 הגישה הרשות בקשה להתקבל לאו"ם כמדינה חברה... אולם מועצת הביטחון טרם הגישה המלצה בנושא". עוד הוסיפו כי "בעתיד, נוכל לשקול לפתוח בחקירת פשעים בשטחי פלסטין, אם מוסדות האו"ם והמדינות החברות יוכלו למצוא דרך ליישב את המכשול שמציב סעיף 12".
עוד בנושא
אבו מאזן ביקש הכרה: "על האו"ם להבטיח זכויותינו"
היסטוריה בהאג: מורשע ראשון בביה"ד לפשעי מלחמה