פעיל ותיק בקדימה, שנשאל לאחרונה מדוע הוא תומך בשאול מופז ולא בציפי לבני, לא הלך סחור סחור. שאול מופז מחבק, מקשיב, מתייעץ, הוא אמר, ואילו לבני פשוט אינה מסוגלת לעשות את זה. בכירים אחרים בקדימה, שחלקם השתייכו למחנה לבני, סבלו גם הם מנחת קור-לבה של מי שהייתה יו"ר קדימה עד אמש: היא לא שיתפה, סיפרו, לא נתנה לנו להיות חלק מהכוורת שלה. טילה עלינו משימות ואחר מכן לעגה לנו.
בהתחשב בעובדה שהפוליטיקאים הם האנשים שמשפיעים באופן הדומיננטי ביותר על המדינה, קשה להאמין שהמטאור הפוליטי שעד היום לא ידעה הפסד מהו, מי שהביאה את קדימה להיות המפלגה הגדולה ביותר בבחירות האחרונות, ומי שלפני שבועות ספורים נכללה ברשימת הנשים המשפיעות בעולם, נמדדת דווקא על פי יכולתה להיות נחמדה לאנשים. אך הפער העצום שבו היא הובסה - ובהיותה יו"ר מכהנת - לא יאפשר להקל ראש בטענות שמתנגדיה חוזרים ומשננים. מתפקדי קדימה היו חד משמעיים במסר שהעבירו ללבני: את אינך ראויה להנהיג אותנו.
כעת, שאול מופז, המחבק, הלבבי, זה שחי באוטו כבר שנתיים ומכתת רגליו מהעיר אל הכפר, צריך לנסות לחבר את המפלגה השסועה הזו וליצוק אליה תוכן. העצה הטובה ביותר שהוא קיבל מיועציו, זו שתעזור לו להשאיר את מרבית, אם לא את כל, תומכי לבני במפלגה הייתה לשמור על ממלכתיות לאורך הקמפיין.
הקורבן הראשון?
מופז, שבעבר תקף את לבני במילים קשות ביותר, מיעט לעסוק בהבחודשים האחרונים, ומיקד את התקפותיו בראש הממשלה נתניהו. שלא כמו יריבתו, הוא לא הביע שאט נפש מחברי הכנסת שלא תמכו בו, ואף העביר להם מסרים, ישירים ועקיפים, שהוא ירצה אותם לצדו ביום שאחרי.
דמות המפתח בתהליך הזה יכולה להיות צחי הנגבי. הנגבי, שכיום אינו חבר כנסת, היה חייב את תמיכתו ללבני מכיוון שהיתה לצדו כשהורשע בפלילים. הוא הביע את תמיכתו בה באופן פומבי, השתתף בסרטונים שקראו להצביע בעבורה, אבל לא נשכב על הגדר בשבילה. את הצעד הראשון, הדקלרטיבי, להראות שהוא נשאר במשחק למרות תבוסת לבני הוא עשה כבר אתמול כשהיה בין הראשונים מבין בכירי התנועה שהגיעו לבית המפלגה בפתח תקווה. אם יצליח מופז להתחבר להנגבי יוכל השני לסייע לו לגייס לשורותיו את אנשי לבני. אגב, יש במהלך קידומו של הנגבי מידה של סיכון בעבור מופז. במקרה של כישלון בבחירות הכלליות עשוי להיות הנגבי זה שיקרא תגר על מנהיגותו של היו"ר הטרי.
מי שקרוב לוודאי ימצא את מקומו בחוץ - ביוזמתו או שלא ביוזמתו - הוא חיים רמון, יו"ר מועצת קדימה. רמון הסכים ליטול על עצמו את התפקיד לבקשתה של לבני. בתור מי שחושב שקדימה עלולה להתכווץ לממדים מיניאטוריים, או אולי אפילו להיעלם תחת מנהיגותו של מופז, קשה לראות אותו ממשיך בתפקידו.
מתפקדי קדימה הם לא מי שיחליפו את נתניהו
חידת הימים הקרובים נותרה לבני. אמש היא לא אמרה מה בכוונתה לעשות והאם תישאר במפלגה תחת המנהיג שלו היא רוחשת בוז כה עמוק. בקמפיין שניהלה, אולי מחוסר ברירה, היא נטלה סיכון, שעכשיו היא צריכה לשאת בעלויותיו. אם תישאר, היא תישאל שוב ושוב כיצד היא סומכת את ידיה על מי שהטילה בו רפש ללא הבחנה. אם תפרוש, היא תשמוט את הקרקע מתחת הערכים שבשמם היא באה לפוליטיקה, ושבהם היא מתהדרת: קבלת הכרעת הרוב, והנכונות שלא לרדוף אחרי כבוד ושררה.
כן, ויש עוד את העניין הזה עם התוכן והמהות של המפלגה. אם נסתכל על קדימה כמפלגת מרכז מופז צריך לשאול את עצמו מהיכן יקושש את המצביעים שלו. האם יכוון למרכז-שמאלה בו היתה קדימה עד היום הוא לא וינהל קרבות עם שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד ששוב פעם יחלישו את הגוש? או אולי ירכז את מירב המאמצים שלו דווקא במרכז-ימינה וינסה לגנוב מנדטים לליכוד ואולי אחד לליברמן. אבל אם ינהג כך מה יעשו מצביעי קדימה בעלי הנטייה השמאלית, איך הם לא יברחו ליחימוביץ'? יש מישהי שיכולה לעזור לו בכך, אבל קודם הוא צריך לשכנע אותה להישאר איתו ולהוכיח לה שהשד (העדתי?) לא כל כך נורא. ספק אם במשימה הזו הוא יצליח.