בשבוע שעבר התקיימה בבית הכנסת במושב כפר אחים האזכרה השנתית לזכר נחום גנץ, שעלה ארצה באוניית מעפילים, גורש לקפריסין, חזר ארצה, השתתף בהקמת כפר אחים והתמנה לסגן מזכיר תנועת המושבים. בנו, רב-אלוף בנימין גנץ, בא לאזכרה בלבוש אזרחי והתיישב על הכיסא הקבוע של אביו נחום ז"ל. לאחר מות אביו, החליט בני גנץ לרכוש את הכיסא שלו בבית הכנסת בו נהג להתפלל בילדותו, ומאז הוא נוהג להגיע למקום בתדירות גבוהה כדי להשתתף בתפילות. סביב גנץ השתוללו ילדים מחופשים ששמעו את קריאת המגילה.
לפתע נכנס לבית הכנסת ילד בן חמש וצעק: "איפה הרמטכ"ל? אמרו לי שהוא יהיה כאן". ההורים חייכו, והתפילה המשיכה. הילד העקשן לא ויתר, ושאל שוב. "איפה הרמטכ"ל, הבטחתם שהוא יגיע".
"אני הרמטכ"ל", השיב גנץ בחיוך. - מה פתאום. לרמטכ"ל יש משקפת", אמר הילד. גנץ, שוב ענה בנימוס: "יש לי משקפת במכונית". הילד הקשה ואמר: "לרמטכ"ל כל הזמן יש משקפת. לך אין". אמו של הילד אספה אותו לזרועותיה בחיבוק. באי בית הכנסת פרצו בצחוק.
זהו הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל. קצין רגיש, ער לסביבה הקרובה והרחוקה. העובדה שהוא מתגורר בראש העין לא מנתקת אותו משאר חלקי המדינה. בימים אלה הוא במוקד הביקורת של הציבור בדרום. שם, מוחים על כך שחייו הפכו לסיוט בצל שיגורי הגראדים, והחשש שהרקטות יהפכו לחלק משגרת היום. ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ', החליט שלא לקבל את נפילת הרקטות כדבר שבשגרה, אלא להימנע מפתיחת מוסדות החינוך בעיר, על אף המלצת פיקוד העורף לקיים את הלימודים כרגיל. כעת גובר החשש שייכנע לבסוף ללחצי הדרג המדיני, כפי שנכנע ראש העיר שדרות, אלי מויאל, במהלך השנים בהן הייתה העיר מוקד להפצצות קסאמים. אז, שיגורי הרקטות הפכו לעניין יומיומי.
גם אשכנזי לא היה קבלן פיצוצים
הציבור, שמעביר ביקורת על גנץ, שוכח לעתים כי תפקידו של הצבא הינו לספק מספר שלבים לתגובה ואף תוכניות למבצע רחב היקף, בעוד הדרג המדיני הוא שאמור לבצע את תהליך קבלת החלטות - שבסופו תיבחר דרך הפעולה הטובה ביותר בהתחשב במציאות באזור.
הפעם, הדרג המדיני בחר בתגובה פושרת, שמעבירה מסר של רפיסות לצד הפלסטיני; מסר שמצטייר כחולשה ומזמין התקפות נוספות נגד תושבי הדרום. לשליש מהתושבים בדרום כלל אין מרחב מוגן בביתם. צה"ל הציג מספר תוכניות מבצעיות, רחבות כמו גם צרות היקף, לתגובה על הנעשה ברצועת עזה, אך עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק גורסת כי בשלב זה יש להתמקד בסדר עדיפויות אחר, שבמרכזו פרויקט הגרעין האיראני והנעשה בגבול סוריה ולבנון. עם רצועת עזה, לעומת זאת, יש להתמודד בסבלנות ובסלחנות כל עוד אין הרוגים.
כעת, אין אופק מדיני או תהליך פוליטי שיכול להוביל לשינוי בשטח, וזהו מוקד הבעיה הישראלית. בתקופה שקדמה למבצע עופרת יצוקה בסוף שנת 2008, הוזמן הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל במילואים גבי אשכנזי, לשוחחעם הקבינט הביטחוני. הוא נשאל לדעתו בנושא שיגורי הרקטות לעבר ערי הדרום והפעולות שהצבא צריך לנקוט. אשכנזי השיב בצורה ברורה: "אני לא קבלן פיצוצים. תאמרו לי מה המטרה בקצה, ואני אציע דרכי פעולה מתאימות. המשימה היא לא להפציץ את עזה ככה סתם".
חצי הכוס המלאה שעברה בירושה
אך היום, ללא תוכנית מדינית ברורה, כל מבצע בעזה עלול לגרור את האזור כולו לתוהו ובוהו. תגובה חריפה נגד ראשי ארגוני הטרור, התמוטטות חמאס וכיבוש שטחים בלב העיר עזה, לא משרתים את האינטרס של ממשלת ישראל - אשר בראש ובראשונה שואפת ליציבות אזורית ובינלאומית בניסיון להשיג דעה אחידה לתקיפה באיראן. מנגד, אין מנוס: יש לשלב בהקדם פעולה צבאית אפקטיבית ופעילות מדינית אינטנסיבית על מנת למנוע את המשך טפטופי הגראדים, כי ערים נוספות עלולות ליפול בשבי ארגוני הטרור הפלסטינים. מיום ליום, הם מתחמשים בעוד רקטות קצרות וארוכות טווח במימון אירן.
נחום גנץ ז"ל העביר לבנו צילום של כוס יין, שסימלה עבורו את תכלית התפילה והשמירה על המצוות כיהודי. הוא ביקש מבנו, שלימים יהפוך לרמטכ"ל, לשמור על התמונה גם לאחר מותו, ולזכור שיש להביט תמיד על חצי הכוס המלאה. הציבור בדרום לא יאהב לשמוע זאת, אך באופן עובדתי - בסבב האחרון לא נהרג אף אזרח ישראלי, גם אם נגרמה פציעה נפשית למאות אלפי תושבים.
קצין איסוף - סיכום השבוע הצבאי
הטעות של אל"מ וינר שחוללה תפנית בפרשת הרפז
מי הם הטייסים שיובילו תקיפה אפשרית באירן?
מדוע הקים הרמטכ"ל גנץ את "צבא הצללים"?
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.co.il