התוצאה של פסק הדין, על פיו חוק טל לא יוארך במתכונתו, לא צריכה להטעות. אין פירושה כי החל מה-2 באוגוסט 2012 כל הצעירים החרדים שאינם מתגייסים כיום לצבא, יהיו חייבים להתגייס. זו איננה טבילת האש הראשונה של חוק טל, וכנראה שגם לא האחרונה. פסק הדין המרכזי שקבע שהחוק הוא לא שוויוני ניתן כבר בשנת 2006. חוק טל - הוא חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם - לא היה שוויוני מראשיתו. אך בשנת 2006 נתן לו בית משפט "סיכוי משפטי". מאז הוברר כי החוק לא השיג את מטרותיו וכמעט ולא השפיע.
פסק הדין הארוך הוא, אולי, אקורד הסיום של הנשיאה בייניש. שישה שופטים, ביניהם השופט החדש ניל הנדל, החליטו כי החוק במתכונתו הנוכחית לא יוארך ותוקפו יפוג באוגוסט. החלטה בהחלט אמיצה. המשנה לנשיאה ריבלין והשופטת ארבל, סברו כי יש להמשיך ולקבל עדכונים באשר ליישומו של החוק. רק שופט אחד סבר כי אל לו לבית המשפט להתערב: נשיא בית המשפט העליון הנכנס, השופט אשר גרוניס. הוא היחיד בהרכב שסבר כי אין מקום לביקורת שיפוטית על חקיקה מן הסוג הזה. גישתו זו, שאינה חדשה, נותרה במיעוט וזכתה לביקורת של חלק משופטי ההרכב. שתי דעות הפוכות כמעט, באשר למהותה של הביקורת השיפוטית על חוקים, מפיהם של הנשיאה היוצאת והנשיא הנכנס.
את חוות הדעת המרכזית של דעת הרוב כתבה הנשיאה בייניש. סוגיית דחיית שירותם של בחורי הישיבות זוכה לדיון מקיף ומפורט. מסתבר שההסדר שינה את פניו ללא היכר מאז קום המדינה. ומספרם של דחויי השירות גדל בקצב מסחרר. כתוצאה מכך, המציאות החברתית השתנתה. אם בעבר מדובר היה בקבוצה מצומצמת וקטנה של תלמידי חכמים, כיום מדובר בקבוצה של כ-14% ממחזור הגיוס בכל שנה. מצב דברים זה גורם לתחושת עוול ומגביר את הפערים והניכור בין חלקיה השונים של החברה בישראל. לפיכך, מתייחסת הנשיאה בייניש באריכות לחשיבות שיש בשילוב הציבור החרדי בשוק העבודה, אך ללא שימוש באמצעי כפייה.
עוד בנוגע לפסיקת בג"ץ:
בג"ץ קיבל העתירות: "חוק טל" לא יוארך אחרי אוגוסט
נתניהו על חוק טל: "נגבש חוק חדש"; חרדים: "נמשיך ללמוד"
אין כל מרכיב של "חובה" במסגרת החוק
מסתבר שחוק טל, שהיה אמור לעודד בחורי ישיבות להתגייס לצבא או לשירות לאומי, נכשל. מאז שנחקק, לפני תשע שנים, גויסו לצבא כמעט 900 חרדים, ועוד כאלף נוספים צורפו לשירות אזרחי קצר. אולם, מספרים אלו הם מתוך קבוצה של למעלה מ-60 אלף חרדים שקיבלו דחיית שירות. בפועל מרבית היוצאים ל"שנת הכרעה" מקבלים פטור מצה"ל או חוזרים לישיבה ולא משתלבים בצבא או בשוק העבודה. הנתונים העדכניים ביחס ליישום החוק מצביעה על כך שהאמצעים שנקבעו בחוק לא מגשימים את המטרות שלו - ולפיכך החוק אינו עומד בדרישת המידתיות, ועל כן אינו חוקתי.
הבעיה העיקרית בחוק - לדעת הנשיאה ביניש - היא תוצאה של הכשלים ביישומו: המספרים הנמוכים בגיוס לצבא; הכישלון החרוץ של שנת ההכרעה; והעובדה שהחוק תלוי באופן בלעדי במידת הרצון של הרשות המבצעת האם ליישמו וכיצד. כיוון שיש להניח כי הכנסת תבקש לחוקק את החוק מחדש, הרי שפסק הדין כולל התייחסות מפורשת באשר לכשלים הדורשים תיקון. אם תרצו - מעין "מתווה" לחקיקתו של חוק ראוי, שיעמוד בתנאי המידתיות הנדרשים. למשל, חוק טל היום אינו כולל אמות מידה למתן פטור, אין בו כלל יעדים לגיוס לצבא או לשירות אזרחי ואין בו אמצעי פיקוח על יישומו.
הנשיאה גם מבקרת את ה"בחירה" המוחלטת הניתנת כיום לבחורי הישיבות, בחירה שלא קיימת בידי יתר הצעירים בישראל בחור ישיבה יכול לבחור אם להישאר בישיבה, להתגייס או לצאת לשנת הכרעה שבסופה שוב יבחר אם לצאת או לחזור לישיבה. אפשרויות אלה כמעט ואינן מוגבלות. בחירה מוחלטת זו הניתנת בידי החרדים בולטת במיוחד לאור החובה המוחלטת לשרת בצבא המוטלת על מי שאינו חרדי. בית המשפט מדגיש את העובדה כי כיום אין כל מרכיב של "חובה" במסגרת החוק, ולכן הפעלתו תלויה בעיקר ברצונם של בחורי הישיבות.
השופט אליקים רובינשטיין מסכם היטב את מהות פסק הדין של הנשיאה ביניש. הוא אומר כי "הנשיאה הניחה לפתחה של הכנסת את ההכרעה בדבר פתרון, משלא ניתן יהא להאריך את החוק הנוכחי. היא לא נדרשה לפתרון עצמו. ארשה לעצמי להוסיף, כי בתוך עמנו אנו יושבים, ועל הפתרון להיות רדיקלי בהרבה הפעם, כדי שיעמוד במבחן פסקת ההגבלה".
בשלב זה בית המשפט העליון מושיט לכנסת מתווה להסדר, על מנת שזו תחוקק חוק חדש שיהיה בו הפעם פתרון אמיתי, מדורג, רציני, כזה שיאפשר שילובם של החרדים בחברה הישראלית. אם יחוקק חוק כזה, יש להניח שהוא ישוב לשולחנו של בית המשפט העליון.