הדבר הראשון שמקבל את פני המבקרים בימים אלה בגוש עציון הוא בעיקר הקור המקפיא. חודשי החורף מכניסים את התושבים לבתים, גורמים להפעלה מוגברת של רדיאטורים ומזגנים ומפשיטים את הכרמים והשדות מהעלים, כמעט אלף מטר מעל פני הים. אלא שמערכת בחירות מפתיעה הוציאה את האזור כולו משינת החורף העמוקה והכניסה את כולם לעמדות קרב. פרישתו של ראש המועצה שאול גולדשטיין, אחרי 13 שנה לטובת תפקיד יו"ר רשות שמורות הטבע והגנים, הביאה לבחירות מהירות לראשות המועצה, שהזוכה בה יכהן לשנה וחצי בלבד, עד לבחירות נוספות ב-2013. המירוץ לתפקיד ראש המועצה המנומנמת והרגועה של יהודה ושומרון הפך תוך שבועות לקרב של ממש: השמצות, תלונות ואיך אפשר בלי הסערה התורנית של הדרת נשים. כמו בכל מערכת בחירות, גם בגוש עציון הפנימו שכשהקלפיות מגיעות - הכפפות מוסרות.
גוש עציון נחשבת ל"אח השונה" ביהודה ושומרון. ישוביה נחשבים למבוססים והקירבה שלה לירושלים הביאה לכך שמרבית תושביה עובדים במקצועות חופשיים בבירה. כמו כן, העובדה שגוש עציון אמורה להישאר תחת ריבונות ישראלית בכל הסדר עתידי, הופכת את תושביה בעיני רבים בהתיישבות ל"מתנחלים לייט", שהתיישבו באיזור ההררי היפיפה חמושים באידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה, אבל יותר עם נוחות של חיי קהילה שנמצאת 10 דקות מקניון מלחה. גם המצב הביטחוני בגוש נחשב לרגוע מאיזורים אחרים ומסייע בהגעת אוכלוסיות חזקות.
אז מה בעצם ההבדל בין המעומדים? לא הרבה
אבל הבחירות הוציאו את הגוש משלוותו. מהצד האחד של הזירה נמצא יאיר וולף, תושב אלעזר ומי שכיהן כסגנו של גולדשטיין במשך 13 השנים האחרונות. מהצד השני עומד דוידי פרל, תושב אלון שבות שמכהן כמנכ"ל אחת מישיבות בני עקיבא. ושניהם הסירו את הכפפות מהר. תחילה היה זה בעקבות תמונותיה של אוריה דסברג, מי שרצה ביחד עם וולף, שבשיאו של הדיון הציבורי על הדרת נשים תמונותיה הושחתו והיא אף קיבלה הודעות שקוראות לה לעזוב את המירוץ בשל היותה אישה. איש לא אמר זאת במפורש, אולם הושמעו רמיזות כי מחנהו של פרל אחראי להשחתת התמונות, טענה שהוכחשה לחלוטין. אחר כך הגיעה תלונה של פרל לוועדת הבחירות, על כך שוולף עבר על הכללים והשתמש בסמלי המועצה בניגוד לחוק. מנגד טען וולף כי פרל מנסה להביא לרישום פלילי נגדו. גם טענה שהמועצה מסייעת להריסת מאחזים הושמעה, לאחר שצה"ל השתמש באוטובוסים ממוגנים של החברה לפיתוח גוש עציון להסעת כוחות שפינו מאחז סמוך לקריית ארבע, הועלתה והביאה להתחייבות של שני הצדדים שאין סיכוי שהדבר יחזור על עצמו.
בשיחה עימם, שני המועמדים מבטיחים כי יביאו לפיתוח הבנייה. בפועל מי שקובע מה ייבנה ובעיקר כמה הם שר הביטחון וראש הממשלה, שבימים של לחץ אמריקאי ואירופאי חותמים בעצמם על כל יחידת דיור בשטח. גם בסוגיית המאחזים שניהם מבטיחים, למורת רוחם של אנשי "שלום עכשיו" כנראה, לבנות ולפתח. "גם במאחזים צריך לבנות אבל בשכל ובתבונה", אומר וולף, "בניה על שטח פלסטיני פרטי תהרס על ידי המנהל האזרחי, בין אם אני אוהב את זה או לא. מול 400 אנשי יס"מ ראש מועצה לא יכול לעשות הרבה ומי שמבין את המציאות הזאת יודע שאפשר להגיע לתוצאות של בנייה זהירה, בלי להרגיז את השלטון. מצד שני, יש מקומות שנקראים מאחזים, אבל בפועל הם על אדמות מדינה והמציאות העקומה היא שלא נותנים לנו לבנות. המאחזים הללו זה מחאת האוהלים שלנו, כי בפועל לזוגות הצעירים האלה אין איפה לגור".
פרל מצידו קובע שאין שום מאחז שיושב על קרקע פרטית. "אנחנו נוביל את פיתוח המאחזים ונקדם את ההכרה ואת תוכניות הבנייה בהם", הוא מבטיח, "נפעל שהממשלה תעמוד בהתחייבות שלה להכיר במאחזים שלנו באופן רשמי. יש לנו יכולת להשפיע על הממשלה ואם הם הולכים לארצות הברית כדי לקבל אישורים, אז המשימה שלנו תהיה להביא לכך שהם יחליטו לפי מה שטוב לעם היהודי ולא מה טוב לשלטון האמריקאי. היאחזותנו בארץ היא משימה ראשונה במעלה והיא לא תבוא מהתרפסות. אני אדאג שהמועצה תפתח את המאחזים הקיימים ונדאג שהבנייה בהם תהיה על פי תכנון עתידי".
ואז הגיע הרומן האסור אצל רמי לוי
גם אחרי שיחה של כשעה נדמה שאין באמת פערים מהותיים בין שני המועמדים, אבל על מקום אחד נדמה שקיימת מחלוקת - תכירו את סניף רמי לוי שבצומת הגוש. בסניף עובדות יהודיות לצד עובדים ערבים תושבי האזור. רומן אחד, בין קופאית יהודיה לאורז שקיות פלסטיני, גרם לפני כשנה לסערה בגוש. הרב גדעון פרל, רבה של אלון שבות ואביו של המועמד דוידי פרל, ניפגש עם רמי לוי עצמו ומחה על הסכנה, כדבריו, בעבודה המשותפת. ומה חושב על כך הבן המועמד? "אני דוגל בעבודה עברית", אומר פרל, "ככה אנחנו מאמינים, אבל ברור לנו שיש עבודות שאין להם ביקוש ולכן גם פה בסופר מרקט באלון שבות מועסקים ערבים. עם זאת, צריך לפקח עליהם ולהבין שהעסקת ערבים בתוכנו מהווה סכנה - לא רק ביטחונית, אלא גם סכנה להתבוללות וקשר עם הבנות שלנו. זה דבר שהוא בנפשנו. במקומות שבהם כן עובדים ביחד - צריך להישמר ולוודא שהבנות שלנו לא נופלות למלכודת הזאת, כי כבר היו מקרים שבהם הן נפלו כשבויות בידיים ערביות. גם במכולת ביישוב קיימת הסכנה שאנו ערים לה אבל שם גם יש פיקוח. התוצאה של עבודה משותפת היא הרת אסון וצריך למנוע את זה, עד כמה שניתן. העסקה שלהם, גם כאלה שעובדים במועצה, דורשת זהירות".
המועמד וולף, כך נראה, מסתייג מהפרדה בין העובדים בסופר-מרקט המשותף. "אני בכלל לא מבין את השאלה", הוא אומר, "כשהוא צובע לך את הבית - זה בסדר, כשהוא בונה לך את הבית - זה בסדר, אבל כשהוא אורז לך את המוצרים ב'רמי לוי' פתאום יש בעיה? אם הוחלט שאנו מכניסים אותם ליישובים ולעבוד במרכולים שלנו, אז הם חלק מהחיים שלנו וזה חלק מהשלום שקיים פה בין האזרחים והיכולת שלנו לחיות בכבוד אחד עם השני. אם יש בעיה של זוג מעורב, צריך לטפל בה נקודתית, אבל הרחקות והפרדות זה כבר מוגזם", הוא אומר, "אנחנו בקשר עם חלק מראשי הכפרים באזור ויש קשר של הבנה בסוגיות של חיי השגרה. כל זה לא הופך אותי לשמאלן, אלא לאדם שאחראי לסביבה שבה הוא חי".
בינתיים, בצומת הגוש, נמצאים מתחת למעילים חיילי מילואים שמאבטחים את הטרמפיאדות. תמונותיהם של שני המועמדים משקיפות על החיילים מלוחות המודעות העמוסים ואני שואל את אחד החיילים רעולי פנים, שבשיחות עם תופסי הטרמפים כבר הבין מי נגד מי, מי לדעתו ינצח. "הם צריכים להצביע למי שיבטל את הקור", הוא אומר, "הנוף פה מדהים אבל קפוא פה".
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com