"אם היה רופא בבסיס, אולי חיי דביר היו ניצלים"

"אנחנו כועסים על כך שבמקום לא היה רופא שאולי היה מאבחן בזמן את המצב ודואג לפנות את דביר מוקדם יותר לבית החולים, דבר שהמשמעות שלו אולי היתה מצילת חיים", כך אמר הבוקר (שלישי) ד"ר רון מור, אביו של הטירון ביחידה המיוחדת של חיל האוויר "שלדג", שמת אתמול כתוצאה מזיהום אלים שפרץ בגופו. יחד עם זאת הבהיר האב כי המשפחה אינה כועסת על צה"ל. "אנחנו לא כועסים על צה"ל ולא על אף אחד שהיה שותף בתהליך וליווה את דביר", אמר והוסיף כי "המפקדים שלו, החובשת והמפקד האישי שלו שליווה אותו מהרגע שהבין שדביר חש ברע ועד הרגע האחרון התנהגו למופת". דביר יובא היום בשעה 15:00 למנוחות בבית העלמין בקיבוץ עמיעד בו התגורר.

עוד אמר אביו של החייל, שהיה בעיצומם של האימונים שבסופם יועד להיות לוחם ב"שלדג" חש ברע וכעבור ימים ספורים מת, כי "אנחנו מבקשים להדגיש כי מרגע שדביר הגיע לבית החולים סורוקה, צוות בית החולים עשה ככל יכולתו וכולם נלחמו על חייו. אין לנו כעס על מי שטיפל בדביר בשום שלב, רק על כך שלא היה רופא. אנחנו מבקשים לא להטעות את הציבור".

במהלך השבוע שעבר התלונן דביר מספר פעמים על חולשה ומשהמשיך להרגיש רע והחום שלו עלה - אושפז. בעקבות האירוע הוחלט בצה"ל למנות בדיקה כדי לבחון את הסיבה שהביאה למותו. דובר צה"ל מסר אמש כי הוא מביע צער על מותו של טוראי דביר מור ומשתתף באבלה של המשפחה. עוד נמסר כי "בתחקיר ראשוני שנערך הערב על-ידי קצין הרפואה הראשי, תת-אלוף דוקטור יצחק קרייס, בהשתתפות גורמי הרפואה של פיקוד המרכז, חיל-האוויר, בריאות הצבא ושירותי הרפואה, עולה כי ביום שישי, 3 בפברואר 2012, התלונן החייל ופונה לבדיקה במרפאת הבסיס. לאור תלונותיו של החייל, נשאר להשגחת פרמדיקית במרפאת היחידה. ביום שבת, 4 בפברואר 2012, לאחר שלא נראה שיפור במצבו הרפואי הוחלט על ידי רופא היחידה לפנותו לבית החולים סורוקה כאשר האבחנה היא כי החייל סובל מתהליך זיהומי. למרות מאמצי בית החולים לייצבו, נפטר טוראי דביר מור".

עוד נמסר כי "בתחקיר מעמיק שיתקיים בימים הקרובים תיבחן סוגיית הטיפול בחייל וסוגיית פינויו לבית החולים. בסיום התחקיר, יוצגו מסקנות התחקיר למשפחה". לדברי גורם צבאי, המשפחה סירבה להצעת צה"ל לבצע נתיחה שלאחר המוות.

מדובר בטרגדיה כפולה בשביל משפחת מור - אמו של דביר נפטרה לפני כשלוש שנים ממחלת הסרטן. "דביר, כבן הזקונים, לקח את זה מאוד קשה. הוא לא היה בן אדם שבוכה או מחצין רגש אבל ידעתי כמה אמא שלו חסרה לו", סיפר אתמול חברו של דביר, בארי כהן. "דביר היה מנהיג, היה חבר בנבחרת ישראל באופניים, התחרה בתחרויות הכי גדולות באירופה, היה שחקן מוכשר במגמת תאטרון בבית הספר עמק החולה", סיפר בארי על חברו המנוח שגם נולד באותו יום בו נולד. "דביר רצה להמשיך בקריירה צבאית ותמיד דיבר על כמה שהוא רוצה לשרת את המדינה דווקא במסלול הקרבי ואז גם לפתח קריירה צבאית", הוסיף.

טרגדיה: טירון התאמן ליחידה מובחרת ו"מת מזיהום"