אל אולם הכנסים בהר נוף, ירושלים, ניתן היה להיכנס היום (רביעי) משתי כניסות כניסה לנשים או כניסה לגברים. הכניסות הללו הוליכו אל לובי, שאף הוא היה מפוצל עם מזנונים שונים לגברים ונשים. בצדו השמאלי של הלובי, המיועד לנשים, עמדו דוכני ממכר שונים לנשים תכשיטים, ספרי קודש ואפילו קרם נגד אנטי-אייג'ינג.
כ-1,500 בני אדם הגיעו לכנס השנתי אותו מקיים מכון פוע"ה, פוריות ורפואת נשים לפי ההלכה. הקהל התחלק בערך חצי-חצי: כ-750 גברים מצדו האחד של האולם ו- 750 נשים מצדו האחר. אולם הכנס עצמו הופרד עם מחיצה, הבמה נחצתה ומי שלא יכול היה לראות, עקב מסך ההפרדה, את הצד השני של בימת הנואמים נעזר באחד משני המסכים הגדולים שהוצבו בשני הצדדים של האולם. הנואמים היו רבנים, שפירשו סוגיות הלכתיות, ורופאי נשים אך לא רופאות או רבניות.
נשים רבות הגיעו לכנס דתיות מסורתיות, חרדיות עם פאות, וגם נשים לובשות מכנסיים, אמהות לילדים קטנים ונשים מבוגרות שסרגו כיפות במהלך ההרצאות. רובן הקשיבו קשב רב לדבריו של הרב אליהו דורון בקשי, שחש ברע והתמוטט במהלך נאומו. לאחר הבהלה הראשונית שפשטה באולם ולאחר שפונה הרב, מספר נשים ייבבו בבכי והתפללו לשלומו. "הוא צדיק, הוא המשיך לדבר גם אחרי שהתחיל להרגיש לא טוב", אמרה אחת מהן.
רבים מבאי הכנס שוחחו בינם לבין עצמם על כך שזו הפעם הראשונה שהתקשורת מגלה בו עניין, בעקבות סוגיית הדרת הנשים, על אף שהוא מתקיים כבר שנים רבות. קשה היה להצליח ולדבר עם מרבית הנשים בכנס רובן אינן מעוניינות לדבר, וגם אם כן, הן אינן רוצות להזדהות בשמן. "אני אחות במקצועי ואני חושבת שמדובר בכנס מאוד חשוב", אמרה אחת מהן, "לי זה לא מפריע אישית שנשים לא מדברות פה. אני ממש לא חושבת שמדובר בהדרת נשים מכוונת".
הרב מנחם בורשטיין, מנהל מכון פוע"ה, הסביר לכלי התקשורת במקום את העדר הנשים הנואמות בכנס. "אנחנו מקיימים הרבה כנסים, בהם כנס שייועד רק לנשים, ביוני בקרוב. פעם בשנה אנחנו עורכים כנס לציבור החרדי, שמה לעשות, אינו יכול להאזין בקבוצה גדולה להרצאת נשים. כדי להתחשב בהם יש לשלם מחיר", והוסיף כי "12 שנה רופאים בכירים מרצים פה ואף אח לא פצה פה לגבי הדרת נשים. צריך קצת רצון ופתיחות לשמוע אותנו ולהתחשב באורחות חיינו".
רויטל חפץ, אישה דתייה מהיישוב אדם, אמרה כי הדברים יצאו מכלל פרופורציה בקרב הציבור החילוני וזאת עקב אי הבנה של אורחות החיים החרדיים. "מה שהציבור לא מבין הוא שמדובר פה בנושאי צניעות שלא ראוי שאישה תדבר על כך בפומבי, ליד גברים. למה נלחמים עבורנו מלחמות שלא ביקשנו מאף אחד להילחם? אנחנו לא מרגישות מודרות, אם היינו מרגישות שנעשה פה עוול היינו קמות בעצמנו ונלחמות".
חברתה, איילת, הוסיפה: "אני לומדת קורס בפוע"ה, שמקיים הרבה כנסים, בהם מדברות גם רופאות ורבניות. זה לא מכון שמכוון נגד נשים. נשים מדברות בפורומים אחרים. מדובר פה בכנס חרדי, שמתקיים פעם בשנה, וכדי שכולם יוכלו להגיע אליו אי אפשר שאישה תדבר. לא אומרים לרופאות ורבניות לא לדבר. 364 ימים בשנה נותנים לנשים לדבר, פעם אחת בשנה בסה"כ נשים לא נואמות. המלחמה הזאת היא חיצונית לנו".
"אתם צריכים להבין", מוסיפה נורית כליל-החורש, אישה חרדית העוסקת בדיקור סיני: "לנשים מקום אחד ולגברים מקום אחר. נשים לא צריכות לעמוד עם גברים על במה משותפת על במה נפרדת כן. רבני המכון מכבדים נשים. לא צריך שגבר יתרשם מאישה שמדברת זה לא החוקים שלנו, אתם צריכים להבין את זה".
זו שליחות גדולה לנשים חרדיות
אחת מבאות הכנס, רופאת נשים דתיה אשר סירבה להזדהות, אינה חושבת שיש כל פסול בכך שנשים אינן מופיעות על הפודיום בפני באי הכנס. "זוהי שליחות גדולה לנשים חרדיות. אם הן לא היו מגיעות לכנסים הללו הן לא היו יודעות בכלל מה זה אולטראסאונד. מאיפה הנשים מקבלות את המידע שלהן? הן בדרך כלל הולכות לרב ולא לרופא. מה זה משנה שגברים נותנים את המידע הזה? העיקר שהן מקבלות אותו. אתם פה (- התקשורת, ע.ש) תפסתם טרמפ על איזה כדור שלג שמדרדר, תפסו על זה טרמפ".
מחוץ לאולם הכנסים עמדו מספר מפגינים אשר מחו על קיום הכנס. רחל אלגזי מירושלים, המשתייכת לקבוצת מחאה בשם "לא מצונזרות", התווכחה בחוץ עם חלק מבאות הכנס. "הנשים האלה חיות בפחד, ולכן רובן לא רוצות לדבר. עם כל הכבוד לרופאים גברים, רופאות יכולות להוסיף פן מאוד משמעותי בכנס מסוג זה. הטיעון שמתחשבים פה ברגשות אחרים הוא דמגוגי. אם זה חשוב לקרב בין אוכלוסיות אפשר למצוא דרכים שאינן דורכות על נשים. מתכופפים פה בפני הזרם החרדי הקיצוני ופסקי ההלכה שלהם". בתגובה, ענתה לה אחת מבאות הכנס החרדיות שלא משנה מה, יהיה הבדל תמיד בין גברים לנשים וכי הן לא מחפשות את השווה אלא מתהדרות בשוני. הוויכוח הזה, כנראה, לעולם לא יוכרע ביניהן.
ההדרה נמשכת: כנס על רפואת נשים - ללא נשים
לפניות לכתבת: anat.shalev2184@walla.com