לוחמי שב"ס לא יזכו להגנה מהמדינה בתביעה נגדם

התנהגות אלימה לכאורה של שלושה לוחמים מיחידת נחשון של שירות בתי הסוהר (המלווה ומאבטחת העברת אסירים פליליים וביטחוניים), תיאלץ אותם לעמוד לדין בלא ייצוג משפטי מטעם המדינה - כך עולה מהחלטתו של שופט בית המשפט לתביעות קטנות, עידו רזין, בתביעה שהוגשה על ידי רמי אביסידריס, אסיר הטוען כי השלושה היכו אותו בעת שהובל לדיון בבית משפט השלום בירושלים בחודש יולי בשנת 2010. לטענתו, במהלך הבאתו הוא הוכה בידיהם, ונגרמו לו נזקים בגופו, ובעקבותם הוא תובע משלושתם סכום של 17 אלף שקלים. את התביעה הוא רשם נגד יחידת נחשון, אך הבהיר כי היא מכוונת כלפי השלושה בלבד.

לאחר הגשת התביעה, ביקשו השלושה שנציג מטעם היועץ המשפטי לממשלה ייצג אותם בדיון, זאת על אף שבבית המשפט לתביעות קטנות נהוג שהצדדים מייצגים את עצמם. אביסידריס טען כי הדבר מעמיד אותו בעמדה נחותה כלפי המדינה, משום שאין לו השכלה משפטית ואינו בקיא ברזי הדין. הוא הוסיף ואמר כי "אם ימונה לשלושה עורך דין, אני דורש שגם לי ימונה", אך נציג היועץ טען כי לשיטת המדינה, חובתה להיות מיוצגת על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה, והיא אינה יכולה לסטות מהוראה זו ולמעשה "הגורם היחיד המוסמך להודיע לבית המשפט את עמדת המדינה בהליך משפטי, הינו נציג היועץ המשפטי לממשלה, ואין בלתו".

אולם, על פי השופט רזין, הדבר נוגד את חוק בית המשפט לתביעות קטנות, כיוון שהוא גורם להיעדר איזון בייצוג. "ייצוג בעל דין בבית המשפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו", נאמר בסעיף 63 לחוק, שצוטט על ידי השופט. רזין אף צירף אחד מנימוקי בית המשפט העליון, האומר כי "מטרתו של סעיף זה משתלבת עם המטרה הכללית של בתי המשפט לתביעות קטנות שהוזכרה לעיל: הסעיף מאפשר לאזרח מהשורה ולצרכן הקטן לפנות לבית המשפט ללא צורך בידע משפטי מוקדם וללא צורך בשכירת שירותיו של עורך דין, אשר מייקרת מאוד את ההליך ויוצרת חסם בפני הפונים לבתי המשפט, בוודאי כאשר מדובר על תביעות בסכומי כסף קטנים. הסיפא של הסעיף מלמדת על החשיבות שראה המחוקק באיזון ובשוויון בין בעלי הדין, כך שאם בעל דין אחד מקבל היתר להיות מיוצג על-ידי ארגון מסוים, ירשה בית המשפט גם לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה בית המשפט. לסיכום ניתן ללמוד מהסעיף על החשיבות בשמירתם של שני עקרונות בבית המשפט לתביעות קטנות: עיקרון היעדר ייצוג משפטי של בעלי הדין ועיקרון האיזון והשוויון בין בעלי הדין".

בפרטו את נימוקי בית המשפט העליון למקרה שהונח לפתחו, כתב השופט רזין חמש סיבות שהביאו אותו לדחות את בקשת אנשי יחידת נחשון להיות מיוצגים באמצעות היועץ המשפטי לממשלה: למדינה במקרה זה אין מעמד מיוחד, היא אינה יכולה להישען על פרשנות שונה מכלל הציבור לעניין סעיף 63, למדינה אפשרות להיות מיוצגת על ידי גורם שאינו משפטי, המדינה אינה גורם בתביעה משום שהתובע התייחס מפורשות לשלושת לוחמי יחידת נחשון וכמו כן מדובר באירוע נקודתי, שבו למשקל האינטרס הציבורי אין משקל משמעותי. "סבורני שאין זה ראוי שהמדינה תטען לדין אחד לכל קהל המתדיינים ולדין אחר לעצמה" הוא כתב והוסיף כי "כאשר הצד שכנגד הביע התנגדותו לכך שהמדינה תיוצג על ידי משפטן, וציין כי אין ביכולתו לשכור עורך דין מטעמו, אלא אם כן בית המשפט ימנה לו עורך דין, ומשאין בנמצא מתווה לבית משפט זה למינוי עורך דין, יש ליתן לכך משקל של ממש". על פי החלטתו, על השלושה להתייצב לדיונים באופן אישי אך ציין כי הם יכולים להיות מיוצגים בידי גורם שאינו משפטי ושהוסמך לכך מטעם היועץ.