דרי מאהל התקווה: "נילחם עד טיפת הדם האחרונה"

לילה לבן עבר בין שבת לראשון על דרי מאהל התקווה והפעילים שהצטרפו אליהם. הם אמנם יכולים להתעודד מהרוח הגבית והסולידריות שגילו מאות הפעילים שהפגינו יחד איתם, אך מטבע הדברים הם טרודים בשאלת הפינוי עליו הכריזה עיריית תל אביב– מתי יתרחש וכיצד, ומה יעשו לאחריו. בבוקר, במאהל שברח' גבעתי בשכונת התקווה, ניתן היה לראות ילדים קטנים וכלבים מתרוצצים מכל עבר לצד אנשי תקשורת אשר הגיעו למקום לרגל הפינוי שתוכנן להתקיים במהלך היום. אנשי המאהל כבר הקימו ביניהם רשת קשר, כדי לעדכן את העיתונאים אם יחל הפינוי לאחר שיסתלקו משם המצלמות – כפי שהם סבורים שעשוי לקרות.

תמיר חג'ג', בשנות הארבעים לחייו, שוכן כבר שלושה חודשים במאהל לאחר שפונה מדירתו בשכונה, משום שלא יכול היה לעמוד בשכר הדירה. לדבריו, הוא מוכן להילחם על הבית האחרון שנותר לו. "אני פה כדי למנוע בגופי פינוי מהמאהל. ברור לי שאני איעצר, כמו שכבר קרה לי בעבר, ואני אחטוף מכות, כמו שגם קרה כבר לא מעט – אבל אני לא נרתע". חג'ג' הוסיף כי בכוונתו "להילחם ברון חולדאי המושחת. אם יפנו מפה אנשים אז אני אקח איתי מאות אנשים ואשתלט לו על הלשכה בעירייה. אי אפשר לזרוק אנשים לרחוב ככה. אני מתכוון להילחם עד טיפת הדם האחרונה".

רחל טייב, בשנות הארבעים לחייה, מתגוררת אף היא במאהל, לאחר שגורשה מדירתה בה גרה בשכירות, לאחר שנמכרה. בשיחה היא מתארת את המצוקה הרבה שהביאה אותה ורבים אחרים אל המאהל. "אנחנו פה אמהות חד-הוריות ונשות אסירים. אנחנו לא יכולות לשלם שכר דירה, פינו אותנו מהדירות שלנו. אני גם סובלת מבעיות בריאותיות – אני 100 אחוז נכה ויש לי גידול סרטני בעין. אסור לי להיות פה בחוץ אבל אין ברירה. אני לא יכולה לשלם מהכסף שאני מקבלת גם שכר דירה וגם טיפולים כימותרפיים, שזה אלף ומאתיים שקלים בחודש. אני מצפה שהמדינה תדאג לי". גם היא לא מתכוונת לעזוב את שטח המאהל. "העובדים הסוציאליים יודעים את מצבנו, אבל הם לא עושים כלום. הם אומרים: שנשכור דירות ואז יטפלו בנו, אבל נזרקנו לרחוב. גם אם יפנו אותנו אנחנו נישאר פה. נשב על שמיכות, נקפל את האוהלים ביום ונפתח אותם בלילה, שהילדים יישנו. גם ככה אנחנו לא ישנות", אמרה.

מספר רב של פעילים לא הורשה לחזור למאהל בעקבות העימותים עם המשטרה, והם קיבלו צווי הרחקה על מנת למנוע את הישארותם בשטח. יהודה יוגב, פעיל ממאהל המחאה בכפר סבא, הוא אחד מהם. יוגב קיבל ארכה לשהות בשטח המאהל עד השעה 10 בבוקר - השעה בה אמור היה להתרחש הפינוי. "נעצרתי עם סתיו (שפיר) כמו גם פעילים רבים אחרים. הם עצרו פה אנשים ללא עילה, בלי להזדהות. כששואלים אותם מה הסיבה למעצר, אז הם אומרים שמדובר בהתאספות בלתי חוקית. אני לא מבין למה עצרו אותי עד לרגע זה".

בתוך כך, טענות קשות נשמעות שוב ושוב מדיירי המאהל על אלימות קשה של השוטרים בהפגנה ועל התנהלות ברוטלית ואף, לטענתם, בלתי חוקית. כמו כן, נשמעו טענות לפיהן המשטרה סימנה מראש פעילים בולטים ועצרה אותם ללא שום מעשה מצדם. בנוסף, מספרים פעילים כי נעשה שימוש בגז מדמיע ואלימות כלפי נשים מבוגרות.

שי נימצן, מפעילי מאהל המחאה שקם בחדרה, נוסע מדי יום הלוך ושוב להביע סולידריות עם יושבי המאהל בשכונת התקווה. הוא מספר כי אף הוא סבל מנחת ידם של השוטרים. "אני כעת סובל ממכות שקיבלתי. ריססו אותי גם בגז מדמיע. מדובר פה באנשים שאין להם לאן ללכת ואפילו את המחאה, את כבשת הרש, שנותרה לאנשים האלה - לא נותנים להם. מדובר פה באנשים שזה הבית שלהם וזה לא מעניין אף אחד. לא יכול להיות שככה מתייחסים לבני אדם. שלחו אלינו את הבריונים של היס"מ – אפשר לחשוב שאנחנו תא טרוריסטי".

לדבריו, הפתרון לבעיה נמצא מתחת לאף של חולדאי – אבל הוא בוחר להשאיר את המצב על כנו. "בתל אביב יש אלפי דירות ריקות. אפשר למצוא פתרון זמני, קרוונים – עשו את זה בזמנו כשהגיעו עולים מאתיופיה. ראש העיר לא עושה כלום ביודעין ובכוונה – רוצים להעיף את האנשים האלה משדה הראייה. העילה לפינוי היא להחזיר את השטח הציבורי לציבור – מי זה אם לא הציבור? הם מנסים להפוך פה אנשים לאבק".

לקריאה נוספת
מעצרים בהפגנה נגד פינוי מאהל התקווה בתל אביב
סתיו שפיר שוחררה: נגיש תלונה נגד אלימות השוטרים


לפניות לכתבת: anat.shalev2184@walla.com