מדינה נוספת הצטרפה השבוע לרשימה ההולכת ומתארכת מהשנה האחרונה, של מדינות בהן יצאו רבבות אזרחים לרחובות כדי למחות נגד השלטון. המדינה היא הונגריה, ובניגוד למדינות רבות אחרות, דווקא לא היה זה המצב הכלכלי - העגום כשלעצמו - שהוציא את ההמונים לרחובות ביום שני השבוע. ל-30,000 המפגינים בבירה בודפשט הייתה סיבה דחופה יותר להביע את זעמם: "חוקי הבסיס" שנכנסו לתוקף במדינה יום קודם לכן, המחליפים את החוקה שכוננה עם נפילת השלטון הקומוניסטי ב-1989 - ולטענת רבים, מהווים צעד גדול לעבר חורבן המשטר הדמוקרטי במדינה, שהולכת ונדחקת לעברו של בידוד בינלאומי.
את "חוקי הבסיס" העבירה בקלות ממשלת המרכז-ימין בראשותו של ויקטור אורבן, שניצלה עד תום את הרוב העצום שלה בפרלמנט, בו זכתה בבחירות ב-2010. השינוי החוקתי הבולט ביותר הוא שינוי שמה של המדינה - מ"הרפובליקה של הונגריה" לסתם "הונגריה" - שינוי סמלי מעיקרו, אך בעיני האופוזיציה הוא מסמל יותר מכל את הדיקטטורה הטוטליטרית ההולכת ומתהווה תחת שלטונם של אורבן ומפלגתו, "פיד?ש".
בין שינויי החקיקה המוחשיים יותר (שמעתה יידרש רוב מיוחס של שני שלישים בפרלמנט כדי לשנותם - משימה שנראית בלתי אפשרית בעתיד הנראה לעין עבור האופוזיציה הסוציאליסטית) ניתן למנות את צמצום גודלו של הפרלמנט מ-386 חברים ל-199; את הארכת כהונותיהם של פקידי ממשל בכירים בכל מערכות השלטון (הצבא, המשטרה, בתי המשפט והמוסדות הכלכליים) ל-12 שנים, לאחר שכל המשרות אוישו על ידי פונקציונרים המזוהים עם מפלגת השלטון; את הטלתו של מס הכנסה "שטוח" בגובה 16% שיחול על כל אזרחי המדינה ללא קשר להכנסתם; ואת עיגון מעמדה של הדת הנוצרית במדינה, תוך הטלת הגבלות מרחיקות לכת על הפלות ועל זכויות הומוסקסואלים.
אולם סעיף החקיקה שעורר יותר מכל את הזעם הציבורי, כמו גם ביקורת בינלאומית נרחבת, נוגע למעמדם של כלי התקשורת במדינה. אלו יהיו נתונים מעתה לפיקוח ממשלתי תחת ועדה המורכבת מנאמני השלטון, שבסמכותה להטיל קנסות עצומים על עיתונים או מערכות חדשות טלוויזיוניות שלא יישרו קו עם "האיזון הפוליטי" שמוכתב על ידה.
פיקוח ממשלתי על הבנק המרכזי? אפשר לשכוח מהאירו
כל אלו הצליחו להוציא משלוותה גם את מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון, ששיגרה לפני שבוע מכתב לאורבן בו הביעה את דאגתו של הממשל בוושינגטון מההתפתחויות בהונגריה, ואת תביעתו מהמדינה לשמור על "עצמאות מערכת המשפט והתקשורת, והשקיפות השלטונית". גם ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, ובהם "אמנסטי", גינו בחריפות כמה מסעיפי החקיקה, ובעיקר את זה המשמיט את בעלי הנטייה המינית השונה מרשימת הקבוצות הזכאיות להגנה מפני אפליה.
השינויים בהונגריה מעוררים דאגה רבה גם באיחוד האירופי, אליו צורפה הונגריה ב-2004. באירופה, כהרגלה בקודש, מתמקדת עיקר הדאגה בעיקר בהשלכות הכלכליות של החוקים החדשים, שעיקרן פגיעה קשה בעצמאותו של הבנק ההונגרי המרכזי. גם הוא יהיה מעתה נתון לפיקוחה של ועדה הממונה על ידי השלטון - האוחזת גם בסמכות וטו על תקציב המדינה.
שינויים אלו מעמידים בספק רב את הצטרפותה העתידית של הונגריה לגוש האירו, ובעקבותיהם כבר הודיעו השבוע הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית על הקפאת המגעים המתנהלים בנוגע לחבילת הסיוע למדינה המדשדשת כלכלית. זה קרה דווקא בשבוע בו הגיע הפורינט ההונגרי לשערו הנמוך אי פעם מול האירו, לנוכח בריחה המונית של משקיעים מהמדינה בעקבות החקיקה החדשה.
אתמול (שישי) ננעץ מסמר נוסף בארון הכלכלה ההונגרית, כשגם סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית "פיטץ'" הצטרפה למהלכים קודמים של סוכנויות "מודי'ז" ו-S&P, והורידה את דירוגה של הונגריה ל-BB+ - שמשמעותו "ג'אנק": מדינה שלא כדאי להשקיע בה.
אורבן, מצדו, אותת אתמול על נכונות לפשרה, והבהיר כי השגת הסכם סיוע עם הבנק האירופי וקרן המטבע, בהקדם האפשרי, היא בבחינת "אינטרס עליון" של המדינה. אך בהיעדר נכונות מצדו, בינתיים, להתפשר על החקיקה החדשה (או אפילו להתייחס פומבית למחאה הגוברת), הסכם כזה אינו נראה באופק - כפי שהיטיבה להבהיר זאת סוכנות דירוג האשראי בהודעתה אתמול: "חשיבותו של הסכם עם קרן המטבע הולכת והופכת לקריטית, אך הסיכויים להשגתו הולכים ומתמעטים".
"הנכדים שלי כבר לא רוצים לחיות כאן"
אולם החורבן הכלכלי ההולך ומתהווה לא היה הדבר המרכזי שעמד בראש מעייניהם של המפגינים שמילאו ביום שני את הרחבה שמול בניין האופרה בבודפשט במשך חמש שעות, ואילצו את אורבן עצמו, שנהנה באותה עת מהופעת גאלה בתוך המבנה המפואר, לצאת לבסוף מהדלת האחורית. הם מיקדו את זעקתם בראש ובראשונה בזכויות ההולכת וחומקות מבין אצבעותיהם. "הדמוקרטיה הולכת ומתפוגגת בהונגריה", אמר לכתב ה"ניו יורק טיימס" אחד המפגינים, תומס קלר בן ה-56. "אפילו את המילה 'רפובליקה' לקחו מאיתנו".
ההפגנה מהווה הישג חסר תקדים לאופוזיציה, שלראשונה אי פעם התאחדו תחת כנפיה כאיש אחד כל תנועות השמאל הפוליטיות וארגוני הסולידריות החברתיים, לאחר חודשים של מפגני מחאה עצמאיים, ספורדיים ונרפים של כל אחד מהם בנפרד. אל מול ההמונים המיואשים, ניסו המארגנים לשדר מסר אופטימי, לפיו לא הכל עוד אבוד. "2012 תהיה שנה של תקווה", אמר בנאומו פטר קוניה, ראש תנועת הסולידריות ההונגרית. "אנחנו דורשים להשיב למדינה את שלטון החוק ואת הדמוקרטיה. ויקטור אורבן שכח שהכוח שייך לעם. הוא שייך לנו - ואנחנו רוצים אותו בחזרה".
האופוזיציה ההונגרית יכולה להתעודד בין היתר מסקר אחרון, שמצא כי התמיכה במפלגת השלטון פחתה ב-18% במהלך השנה האחרונה. אולם בקרב רוב המפגינים, שלטה אווירה של רוח נכאים. "נכדיי אומרים לי שהם לא יישארו במדינה הזו", אמרה לאתר החדשות "יורו-ניוז", אחת המפגינות. "אלו אנשים צעירים, שבעבר רצו לבנות את חייהם כאן - אך כעת, הם כבר לא רוצים".
