כמעט שנה חלפה מאז השריפה בכרמל, שגבתה את חייהם של 44 בני אדם וכילתה יער חורש ובתי מגורים, ובשירותי הכבאות ממתינים כעת בדריכות לדו"ח מבקר המדינה שצפוי להתפרסם לקראת תחילת השנה הבאה. בינתיים, חושפים מפקדי תחנות כיבוי ברחבי הארץ כי השינויים שבוצעו במערך הכיבוי לאחר האסון עוד רחוקים מלהשביע רצון ומבהירים: "בלי נשק אי אפשר לנצח במלחמה".
בתחנת הכיבוי בחיפה מתייחסים לשינויים שהחלו מאז האסון ברגשות מעורבים. "מצד אחד אנחנו כואבים את מותם של 44 בני אדם בשריפה", מספר רס"ר ירון יוסף, המשרת ככבאי כבר 16 שנים. "כל פעם שאני עובר בכביש הזה אני מזיל דמעה, נזכר בחברים שאיבדתי וברגעים הקשים שעברתי כשהגעתי למקום. מצד שני, אנחנו מקווים שזה לא היה לחינם. המערך התחזק, מרגישים את השינוי, אך זאת רק תחילת הדרך וכולנו כאן מצפים שהמערך ילך וישתפר בהיבט של כוח אדם, מטוסים, כבאיות. מבחינת הכבאים, בשנה החולפת, המוטיבציה רק עלתה".
כ-15 בעלי תפקידים בשרותי הכבאות, ששמם מוזכר בטיוטת הדו"ח, כבר קיבלו לידיהם חלקים רלוונטיים מהטיוטה, ביניהם ארבעה בכירים שנדרשו להעביר התייחסותם לממצאים. אלא שגם בקרב שרותי הכבאות, כמו במשטרה ובשרות בתי הסוהר, מסרבים להתייחס למסקנות, אשר צפויות להיות קשות, עד לפרסום הדו"ח המלא. בינתיים מתמקדים בכירים בנציבות הכבאות וההצלה, שעברה בינתיים לאחריות המשרד לביטחון פנים, בשינויים שהחלו להתבצע במערך הכיבוי מתוך חוכמה שבדיעבד. עם זאת, מדגישים בתחנת חיפה, שבתחומה התרחש האסון, כי הדרך עוד ארוכה.
הנשק החשוב ביותר במלחמה באש הוא הכבאי: על פי ההיענות למכרז לגיוס כבאים, שפרסם המשרד לביטחון פנים בחודש אפריל, ההיענות להתגייס למערך הכיבוי גבוהה ביותר. מתוך 4,155 נרשמים נותרו לאחר תהליך מיון ארוך 450 מועמדים, שיעברו את קורס הכבאים בשלושה מחזורים. בסך הכל יגוייסו למערך הכבאות 300 כבאים חדשים, שמהווים תוספת של 20 אחוזים לכוח האדם הקיים. בשרותי הכבאות מציינים גם את הגידול המשמעותי במספר המתנדבים, ביניהם בני נוער רבים.
"התקנים שלנו מלאים", מציין רשף יוסף בן יוסף, מפקד תחנת מפרץ חיפה, שבשטחה התרחש אסון הכרמל. עם זאת, הוא מבהיר, "אנחנו מצפים להעלאת מספרם". לדברי בן יוסף, מה שלוקה בחסר הוא ציוד למיגון הכבאים. "יש לנו מלאי של חליפות אש לשטח אורבני, בהן השתמשו הכבאים במהלך השריפה בכרמל, אך החליפות האלה כבדות, ולא מאפשרות את היכולת לנוע בשטח רחב. אנחנו זקוקים בדחיפות לחליפות קלות". מנציבות שרותי הכבאות נמסר בתגובה כי מתקיימים תהליכים מתקדמים לרכישת חליפות מיגון אישיות לכלל הכבאים בישראל והן צפויות לחלוקה לתחנות בתחילת 2012.
אלא שגם בתחום רכבי הכיבוי המצב עוד רחוק מלהיות מספק, מסביר מפקד תחנת מפרץ חיפה. בשנה האחרונה נרכשו 88 רכבי כיבוי מסוגים שונים, ביניהם 23 רכבי שריפות יער ושטחים פתוחים, אך רובם טרם סופקו לתחנות בשטח. "יש לנו ארבע כבאיות שתיים משנות ה-90 ושתיים משנות ה-80", אומר רשף בן-יוסף. הוא מוסיף כי "חסרים לנו שני רכבי מים גדולים שיכולים לשאת 14,000 ליטר מים. העברנו את הבקשה לנציבות, אך הדברים האלה לוקחים זמן. לפני השריפה הגדולה בשנה שעברה הזמנו ארבע כבאיות חדשות, אך לצערי הרב הן הגיעו רק לאחר האסון ומשמשות אותנו היום".
לאחר אסון הכרמל החליטה הממשלה כי שרותי הכבאות וההצלה יועברו מאחריות משרד הפנים והרשויות המקומיות לידי המשרד לביטחון פנים. בעקבות כך הוקמה מנהלת להקמת מערך הכבאות הארצי, בראשות מנכ"ל המשרד לביטחון פנים. וכן הוחלט על הקמת מרכז שליטה ארצי במטה הנציבות המאויש 24 שעות ביממה, אשר נועד לתאם בין כוחות ההצלה השונים. גם במקרה זה, כך מתברר, הרפורמה טרם יושמה במלואה. נציבות שרותי הכבאות אמנם עברה למשרד לביטחון פנים, אולם שרותי הכבאות המקומיים עדיין פועלים תחת 24 רשויות הערים. מרכז השליטה הארצי להתחיל לפעול בינואר 2012 לכל המאוחר.
כחלק ממערך הפקת הלקחים של אסון הכרמל החליטה הממשלה להגדיל את תקציב שרותי הכבאות. לתקציב השנתי, שעמד ערב השריפה על 700 מיליון שקלים, נוספו 100 מיליון שקלים לרכישת רכבים וציוד כיבוי. על פי נוסח ההחלטה, אישרה הממשלה תוספת של 150 מיליון שקלים ב-2012 , ואישור 100 מיליון שקלים נוספים מותנה בהתקדמות הפרויקט ואישור ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
מלבד התוספת בתקציב, נחנכה בחודש מאי האחרון טייסת מטוסי כיבוי חדשה בחיל האוויר, על שם הנער המתנדב אלעד ריבן, אשר נספה באסון הכרמל. באשר לחומרים מונעי בערה, שחסרונם הורגש במהלך ניסיונות הכיבוי בשריפה בכרמל, כעת ישנם במלאי מערך הכבאות כ-300 טון. בנוסף, פרסם המשרד לביטחון פנים מכרז לרכישת מלאי אסטרטגי גדול לחירום ולשגרה בהיקף של 1,600 טון.
במקביל, מונתה ועדה להגנה על היישוב והיער ולבחינת הגדרת צרכי חישוף שטחים סביב בתי הסוהר, שמסקנותיה הוגשו לנציב שרות בתי הסוהר. בנוסף, עודכנו גם העקרונות לבטיחות אש ביישובים הממוקמים בסמוך ליערות ואזורי חקלאות, ואף הוקמה תחנת כיבוי חדשה בעיר נשר ותחנה נוספת בעוספיה, אשר צפויות להיחנך בשבוע הבא.
"מדובר בתהליך ביורוקרטי, שלוקח זמן", מסכם בן יוסף. כבר עכשיו אנחנו מרגישים גידול בתקציבים, שמגיעים מהמשרד לביטחון פנים. כולנו נושאים עיניים לעבר השינויים ומחכים לקבלה של ציוד נוסף והעלאת התקנים, אך מדובר ברגולציה וזה אורך זמן".
לפניות לכתבת: mor.shimony@walla.co.il