תביעה: להתיר את קרבן הפסח על הר הבית

בימים הקרובים צפוי בית המשפט המחוזי בירושלים למסור את פסיקתו בנוגע לתביעת פרופסור הלל וייס, לאפשר את הקרבת הקרבן בסמוך לאבן השתייה, הממוקמת בתוך מסגד כיפת הסלע בהר הבית.

לדברי גורמים המקורבים לארגוני הר הבית, קרבן פסח הוא הקרבן היחיד המותר להקריבו, על פי ההלכה, גם בזמן שאין בית מקדש, ובלבד שיוקרב במקום המקדש. לדבריהם, בניגוד לביקורים רגילים במקום, עבור הקרבת הקרבן מותר לעלות למקום המקדש גם ללא היטהרות באפר פרה אדומה.

בכתב התביעה מאשים וייס את הממשלה והמשטרה בפגיעה בחופש הפולחן של יהודים בהר הבית. "הנתבעים פגעו במזיד ובמתכוון בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של יהודים דתיים ברובם – חופש הדת והפולחן, חופש התנועה, חופש הביטוי והאסיפה", נכתב. בנוסף, טוען וייס כי "ההנחיות הפוליטיות שניתנו למשטרה בנוגע להר הבית, ניתנו ממניעים פוליטיים ולשם השגת מטרות פוליטיות".

לדברי וייס, בימים האחרונים נעשה תרגול לשחיטת הקרבן. במידה שבית המשפט ייעתר לדרישתם, ארגוני הר הבית והמקדש יבנו מזבח במקום, עם תום תפילות יום השישי השבוע.

קרבן הפסח הוא קרבן של שה שהיה מוקרב בזמן שבית המקדש היה קיים. למצווה זו משמעות היסטורית ודתית מרובה, ומספר פעמים בתנ"ך מובלט קיומה באירועים היסטוריים מיוחדים. נראה שמצוות הקרבת השה בזמן יציאת מצרים היוותה מעין כריתת ברית בין עם ישראל לאלוהיו וסימלה את ההתנתקות מאלוהי המצרים.