בית הדין הארצי לעבודה קבע הבוקר (רביעי) כי יחסי מין מזדמנים בין ממונה לכפופה לו הם בגדר הטרדה מינית. מהנדסת תוכנה, בת 43, שניהלה מערכת יחסים עם אחד המנהלים בחברה במשך כשבעה חודשים, תבעה אותו כשנתיים לאחר מכן וזכתה.
תחילת הפרשה לפני כשש שנים. העובדת, נשואה ואם לילד, ביקשה מהמנהל, נשוי ואב לילדים אף הוא, לשוחח עמו ולהבהיר לו שהיא לא מעוניינת בקשר אינטימי איתו. לדבריה, הוא קיבל את הדברים. באותו היום, השניים נסעו יחד לחוף הים, שם לדבריה קיימו שיחה ידידותית והיא הייתה משוכנעת שיחסיהם מבוססים על עבודה בלבד.
מפסק הדין עולה, כי ימים ספורים לאחר מכן השניים ירדו לחדר הביטחון של החברה, שם לטענתה כפה עליה המנהל יחסי מין מלאים. למחרת הדבר קרה בשנית וימים לאחר מכן נרקם בין השניים קשר אינטימי, שכלל יחסי מין. מערכת היחסים נגמרה ביוזמת המנהל כשבעה חודשים לאחר מכן, כשהחל בקשר זוגי עם עובדת אחרת בחברה. ברבות הימים התגרש המנהל מאשתו והוא מנהל מערכת יחסים גלויה עם העובדת השנייה.
בתחילה התלוננה על אונס
כשנתיים לאחר סיום הקשר התלוננה המהנדסת בפני האחראית על הטרדה מינית בחברה על המנהל. התלונה לא הוכרה בחברה, והיא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה, שם נדחתה תביעתה. העובדת החליטה לערער לבית הדין הארצי לעבודה, שם זכתה.
בתחילה טענה העובדת כי בשני המפגשים הראשונים ביניהם בחדר הביטחון היחסים היו ללא הסכמה ושבעצם נאנסה. בית הדין האזורי דחה את טענותיה ומצא כי היא זו שיזמה את הקשר האינטימי ורק בדיעבד ניסתה להציג אותו כהטרדה מינית מסיבות הקשורות לתחושות תסכול ואכזבה.
למרות האמור לעיל, החליט בית הדין הארצי כי היחסים בין השניים מהווים הטרדה מינית. "מערכות יחסים בהם קיימים יחסי מרות יכולות להוות קרקע פוריה לניצול בעל אופי מיני של הכפוף, לאור התלות הכלכלית והמקצועית של העובד בבעל המרות", קבעה השופטת ורדה וירט ליבנה. מקביעת השופטת עולה כי האחריות מוטלת על בעל המרות המעוניין בקשר עם הכפופים לו, וחובתו לדווח על כך לממונים. "בשעת אמת, עלולים המעשים להתפרש כלא רצויים ולא יהיה די בטענה כי נעשו בהסכמה", אמרה השופטת, ופסקה כי המנהל יפצה את העובדת בסך של 40 אלף שקל.