שיעים, סונים, מבוכים ודרקונים

קשה לחיילים האמריקאים בעירק. רחוק מהבית, מסביב מסוכן מאוד, חברים נפצעים ונהרגים והחיים בצבא הם אף פעם לא פיקניק. ולדיוויד אמברסון וחבריו אפילו יותר קשה: הם מכורים למשחקי תפקידים – מהדי.אנ.די הפשוט והמוכר עד למשחקים מורכבים לחובבי הז'אנר בלבד – ובעירק אין. אין קוביות לגלגל, אין קבוצות לשחק איתן. בעיקר חסרים להם הכנסים שהם רגילים להשתתף בהם.

אז הם החליטו לארגן אחד. כן, כן, כנס משחקי תפקידים, בבסיס אמריקאי - בעירק. "זה התחיל כשמצאנו את עצמנו ביחד, כמה שחקני תפקידים בבסיס אחד". סיפר אמברסון בשיחה עם וואלה! חדשות. "התנאים היו קשים מאוד, ומצאנו את עצמנו עוברים על החוק הראשון של שחקני תפקידים – נאלצנו להתחלק בקוביות!"

אחרי שיותר ויותר שחקנים התגלו בבסיס שלהם, בסיס חיל האוויר אדר-טליל, אמברסון וחבריו החליטו לארגן יום משחקים, והתחילו לגשש. ג'וי בראון מהיחידה לשמירה על המורל והרווחה - המקבילה האמריקאית לדודות מהאגודה למען החייל - סידרה להם את המועדון של הבסיס. "המשחקים יתקיימו בחדר הפינג-פונג – הוא גדול מאוד, וכבר יש בו הרבה שולחנות גדולים. במקביל, חדר הוידאו ישדר סרטי אנימה (אנימציה יפנית) לאורך היום" מספר אמברסון, שמצא את עצמו מנהל כנס של ממש, בגאווה לא מוסתרת. התאריך נקבע ל-9 ביוני – "ומייד חיילים בכל מני בסיסים התחילו לבקש חופש כדי להגיע לכנס. כרגע אנחנו מצפים ל-300 משתתפים שאישרו הגעה".

הכנס פתוח לכל חייל מעוניין מכוחות הברית בעירק ובאפגניסטן – "יש כבר משתתפים אמריקאים, אוסטרלים, בריטים, רומנים ואיטלקים!", מתלהב אמברסון - אבל המארגנים לא בוחלים גם במשתתפים עירקים, אם הם יכולים להשיג אישור כניסה לבסיס: קבלנים עירקים שעובדים בשביל הצבא בהחלט מוזמנים, גם בפרסומים הרשמיים.

אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר שהם מנסים לארגן בכנס הוא משחק תפקידים חי (סוג משחק הדומה יותר לתאטרון מאשר לדי.אן.די) בזיגוראת – מונומנט ענק דמוי פירמידה הנמצא בתחום הבסיס. הזיגוראת, "זיג" בפי החיילים, הוא שריד ארכיאולוגי מהזמן בו העיר הבבלית אור כשדים עמדה במקום הבסיס – פחות או יותר הזמן בו דמות תנ"כית שולית בשם אברהם עשתה עלייה מהאזור לישראל.

"אנחנו עדיין לא יודעים אם זה יצליח", אומר אמברסון – הכניסה ל"זיג" דורשת אישורים גם מהשלטונות העירקיים. גם אם לא, המבנה הענק הוא הקמע הרשמי של הכנס, שאף נקרא על שמו – זיגוראת.קון.

אבל באופן כללי, הכנס כולו הוא פרויקט שאפתני – הניסיון לערוך יום משחקי תפקידים בארץ שבה אי אפשר להשיג את המשחקים בחנות הקרובה, ועוד במסגרת צבאית, עולה למארגנים בהרבה עבודה.

"בהתחלה לא חשבנו שנוכל להרים את זה, בגלל המחסור – אין קוביות, אין פרסים, אין משחקי שולחן, אין כלום", אומר אמברסון. "אבל ברגע שהרעיון התחיל להסתובב בעולם התחלנו לקבל תרומות שונות ומשונות – זה הגיע למצב שהחברות הגדולות בעולם למשחקי תפקידים שלחו לנו חבילות משחקים". אפילו בישראל ארגנה העמותה לקידום משחקי תפקידים משלוח קוביות גדול לשחקנים בעירק.

עכשיו יש להם עודף במשחקים, שהם מתכוונים לחלק בין הבסיסים באמצעות אותה יחידה לשמירה על המורל והרווחה. "אנחנו מבקשים ממי שרוצה לשלוח סיוע, שישלח פרסים לזוכים".

ומה לגבי הפעילות החריגה במסגרת הצבאית? כאן, טוען אמברסון, דווקא היה להם יתרון. "במצב של צבא, מלחמה, נוצרת תחושת חברות עם הרבה מאוד אנשים, מה שמאפשר להם לא לחשוש, לא להתבייש מלשחק. מי שלא שיחק בבית בארה"ב מגלה עניין בגלל הצורך להתרענן, לעשות משהו אחר לגמרי, ולא מבטל את הרעיון כמשחק של חנונים".

לדבריו, גם הבדלי הדרגות לא יוצרים בעיה. "פקודת היום היא בגדי ספורט, שעליהם אין דרגה", הוא נוזף בנו בשיחה, כשאנחנו שואלים אם הוא לא חושש שקצין יצפה לקבל יחס אחר, או שחייל ינסה "להתנקם" במפקד דרך המשחק. "זה יום של כיף, ואסור לדרגות להיות חלק מזה. יש מנחה לכל משחק, וחלק מהתפקיד שלו זה לדאוג שהדרגות לא ישחקו תפקיד – אם תסלחו לי על משחק המילים".

הוא סבור שזה יצליח, למרות הבדלי הדרגות המשמעותיים - לכנס רשומים כבר מגוון חיילים, מהמוני טוראים ועד שני קצינים בדרגת סרן וסגן אלוף אחד.

לסיום, אנחנו תוהים אם החיבה שלו למשחקי תפקידים באה לידי ביטוי גם בחיים שלו כחייל, ולא רק בהפסקות בהן הוא משחק. אמברסון מתחיל עם תשובה רשמית דיפלומטית – "המשחקים עוזרים לי לעשות את התפקיד שלי יותר טוב. אני יותר מרוכז, מכיוון שבהפסקות אני יכול להתנער לחלוטין מהמלחמה במשחקים". אחר כך, הוא מודה שבאחת המשמרות עלתה השאלה – אם סדאם חוסיין היה דמות די.אן.די, איזו דמות הוא היה? "המסקנה היתה שהוא היה ערפד-מכשף, מדרגה גבוהה. מסוכן מאוד".