תושבי קיבוץ בית אורן, שפונו מבתיהם בעקבות השריפה בכרמל, מתקשים לעכל את המחשבה שייתכן ובתיהם נשרפו כליל באסון שגבה את חייהם של 40 בני אדם וגרם לפינויים של אלפי בני אדם מבתיהם.
"ראינו עשן מכיוון אזור האשפה שבעוספייה ולא חשבנו שזה משהו לא שגרתי, כי יש את זה כל הזמן. בשלב מסוים ראינו שזה להבות יותר גדולות מבעבר והאש התחילה להתקרב לכיוון הקיבוץ", כך סיפרה הלילה (שישי) עלית מגירה, אחות קיבוץ בית אורן. "הלהבות התחילו להתפשט בתוך החצר, אחזו בעצים ובשיחים וכל הקיבוץ התחיל לבעור", אמרה.
בשלב זה, הבינו חברי בית אורן כי מדובר באירוע חמור הרבה יותר. הנהלת הקיבוץ הנחתה את התושבים להתכונן לפינוי בתיהם. "זה היה קשה, ראיתי בתים נשרפים. אחד מהם הוא המועדון בו אנו נוהגים לבלות שנשרף, וגם הבית של אח שלי. לו ולבניו אין ציוד בכלל כי הכל נשרף, יש להם רק מה שעליהם. זה כואב לראות את המצב הזה. פשוט כואב", הוסיפה מגירה.
נילי פסקל, אף היא תושבת הקיבוץ, סיפרה כי הדבר הראשון שעשו חברי הקיבוץ, היה לפנות את הילדים: "מיד עם קבלת ההנחייה רצנו לדאוג לילדים, להוציא אותם מבתי הילדים והלעביר אותם למקום מבטחים. הכל מסביב בער והתחושה היא קשה מאוד, אבל אנחנו נתגבר", אמרה.
"שכונה שלמה נשרפה"
מרבית חברי הקיבוץ והתושבים הגיעו למרכז הקהילתי "מירב" שבמועצה האזורית חוף הכרמל. מדובר מרכז קהילתי המשמש בדרך כלל כמקום למפגשים ולאירועים שונים. אתמול התגייסו העובדים במקום לקליטת התושבים המפונים ולהסדרת המקום לשהייה.
רכז הערב של המרכז, אליאב אריאלי, סיפר כי עובדי המקום פעלו למצוא מקום שהייה זמני למפונים שהגיעו אליהם: "רשמנו את כל האנשים שהגיעו לכאן מכל היישובים. מדובר ב-800 עד 1,000 אנשים מהיישובים ניר עציון, עין הוד, מגדים ובית אורן. חלקם התפנו לכפר גלים, לקיבוץ נחשולים, לקיבוץ מעגן מיכאל ולשדות ים", אמר אריאלי.
צעירים המקיבוץ שהגיעו אף הם למרכז "מירב" ניסו להבין את שאירע: "אנחנו עוד לא מעכלים את האירוע הזה", סיפר אחד מהם. "ראינו את העשן מתקרב ואז הכל נדלק. לא היה בכלל מה לעשות. אי אפשר היה כמעט לעשות משהו כדי להציל את מה שהתחיל להישרף. הם שרפו שם אשפה כמו תמיד ופתאום זה נהיה הרבה יותר רציני", הוסיף הצעיר.
"ראיתי שכונה שלמה שנשרפה. הבתים בה נשרפו עד היסוד. אנחנו עדיין לא יודעים כמה בתים נשרפו ומה היקף הנזק. אני מקווה שיותר נשאר מאשר נשרף, אבל מה שניזוק זה יותר מידי בשבילנו", הוסיפה מגירה.
"היו בעבר שריפות", סיפרה נילי פסקל. "אני זוכרת שכשהייתי קטנה פינו אותנו בגלל שריפה שהתחוללה באמצע הקיבוץ, אבל אף פעם זה לא היה בעוצמה כל כך גדולה. נקום בבוקר נחזור לבית אורן שלנו, נראה מה קרה ונמשיך הלאה", אמרה.