מראה חיצוני משפיע על סיכוייהם של מועמדים לכניסה לשוק העבודה, כך עולה ממחקר שבוצע לאחרונה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב ופורסם היום (שלישי). על פי המחקר, קיים מוסר כפול ביחס לגברים ולנשים - מראה חיצוני מצודד יסייע רק לגברים מול המעסיקים, לעומת נשים נאות שלא נהנות מאותו יתרון.
עורכי המחקר, ד"ר ברדלי ראפל מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון וד"ר זאב שטודינר, מהמחלקה לכלכלה ומנהל עסקים במרכז האוניברסיטאי באריאל, שלחו למעלה מ-5,000 מסמכי קורות חיים למשרות שפורסמו ברחבי הארץ. כל מעסיק פוטנציאלי קיבל שתי גרסאות של קורות חיים: אחת ללא תמונה והשנייה בצירוף תמונה. התמונה שצורפה הייתה של גבר או אישה נאים, או, לחלופין, של גבר או אישה לא נאים למראה.
מתוצאות הודעותיהם החוזרות של המעסיקים, עולה כי 19.7% מהגברים הנאים קיבלו הזמנה להמשך מיונים מהמעסיקים, מדובר באחוז גבוה יותר מאחוז הגברים הלא נאים או אלה ללא תמונה שקיבלו הזמנה. כלומר, גבר נאה צריך לשלוח חמישה מסמכי קורות חיים בלבד כדי לקבל תשובה, לעומת 11 מסמכי קורות חיים שצריך לשלוח גבר לא נאה.
קנאה לנשים
לעומת זאת, התוצאות הראו שאישה שלמסמך קורות החיים שלה לא צורפה תמונה קיבלה 22% יותר תשובות מאישה לא נאה, ו-30% יותר מאישה נאה. כלומר, מומלץ לנשים לא לצרף תמונה לקורות החיים אם הן רוצות לשפר את סיכוייהן בשוק העבודה.
לדברי החוקרים, ההסבר לאפלייה הוא במיון הראשוני, שיכול להתבצע על ידי חברות השמה או באמצעות החברות המעסיקות עצמן. על פי המחקר, בחברות ההשמה, אחוז התשובות שניתן לנשים נאות לא היה שונה מזה של נשים לא נאות. לעומת זאת, כאשר המיון נעשה על ידי החברה שחיפשה המועמדת, נשים נאות קיבלו אחוז תשובות נמוך בחצי מזה של נשים לא נאות ונשים שלא צירפו תמונה כלל.
ממצא זה והעובדה שנשים הן אלו שמאיישות ברוב המקרים משרות מיון וגיוס עובדים, הביאו את החוקרים למסקנה שקנאה לנשים נאות יכולה להסביר את האחוז הנמוך של תשובות לנשים אלו.
לפניות לכתבנו לענייני חינוך ורווחה: bobi1979@walla.com