פשרה: חוק ועדות הקבלה יהיה תקף רק בנגב ובגליל

פשרה על "חוק ועדות הקבלה": יו"ר הכנסת ראובן ריבלין ויוזמי הצעת החוק המסדירה הפעלתן של ועדות קבלה בישובים קהילתיים, הגיעו להסכמה על נוסח מתוקן של ההצעה.

על פי נוסח הפשרה שיובא לאישור ועדת החוקה, החוק והמשפט בטרם יעלה להצבעה במליאה בקריאות שנייה ושלישית, היישובים הקהילתיים שעליהם יחול החוק הם יישובים של עד 400 בתי אב, ולא עד 500 בתי אב, כפי שמופיע היום בהצעת החוק. כמו כן, הוא יהיה תקף רק לגבי יישובים קהילתיים בנגב ובגליל ולא בכל הארץ, כפי שהציעו היוזמים בהצעת החוק המקורית שלהם. הרציונאל העומד מאחורי השינוי הוא הזכות להתאגדות ביישובים קהילתיים קטנים ופריפריאליים, אשר מעוניינים לשמור על המרקם החברתי-תרבותי ביישוב.

בהצעה נקבע כי "הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה תיעשה רק לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה". על פי ההצעה, ועדת הקבלה תורכב מחמישה חברים: שני נציגים של היישוב הקהילתי, נציג התנועה שהיישוב מסונף אליה או חבר בה, נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית, נציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב.

ועדת הקבלה תהיה רשאית לסרב לקבל מועמד ליישוב קהילתי אם: המועמד הוא קטין, המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין, אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי; המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה בהתבסס על חוות דעת מקצועית בלבד; נמצא חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה.

חבר הכנסת ישראל חסון (קדימה), אחד מיוזמי ההצעה, אמר בתגובה לפשרה שהושגה, כי "הצעת החוק משקפת את מחויבותה של הכנסת לפעול למען שימור היכולת להגשמת החזון הציוני במדינת ישראל הלכה למעשה. היישובים הקהילתיים בנגב ובגליל נועדו להגשים את יעדי הממשלה בדבר פיזור האוכלוסייה ולאפשר לתושביהם קיום אורח חיים קהילתי-כפרי, המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית. מימוש מטרות אלה חייב אותנו כמחוקקים לדאוג לקיום מנגנון של מיון בקבלת המועמדים ליישובים המאוגדים. הצעת החוק מאוזנת וממסדת תהליך ציבורי הכולל אפשרות ערר, כאשר נציגי השרים הם שיבטיחו את מהימנות התהליכים, יוודאו חוסר אפליה והטיות אסורות ויקפידו על יצירת הקהילה ביישוב קטן, שהיא התנאי ההכרחי לקיומו וצמיחתו".

ח"כ טלב א-סנע גינה את הנוסח המתוקן של החוק ואמר כי החוק גזעני. "השינוי שיש בהצעת החוק לא מכשיר את השרץ", אמר א-סנע, "כולם יודעים שהמטרה היא לייהד את הגליל ואת הנגב ואין בעיה עם המרכז – זהו לעג לרש. יו"ר הכנסת ראובן ריבלין אכן עשה כל מאמץ ואני מעריך מאוד את עמדתו". א-סנע הוסיף כי כלל אין מדובר בישובים קטנים, וכי "החוק נותן הכשר למכתב הרבנים, שם הם כתבו מתוך שיקולי הלכה, ופה מתוך שיקולים לאומניים וגזענים".