הוריו של אלעד ריבן: "כך נפלו גיבורים"

(באדיבות הערוץ הראשון)

גופתו של אלעד ריבן, מתנדב שירות כבאות בן 16 מחיפה, זוהתה הלילה (שבת) במכון לרפואה משפטית באבו כביר. הודעה נמסרה למשפחתו. ריבן, בן יחיד, התנדב בשירותי הכבאות של חיפה. הוא נספה כשרץ לתוך האש יחד עם חבריו הכבאים בניסיון לחלץ את אנשי שירות בתי הסוהר מהאוטובוס בו נלכדו.

האם צביה, רופאה בקופת חולים, והאב אמיל, עובד בטכניון, פירסמו מכתב לזכרו של אלעד, בו תיארו את חייו. "בן 16 רץ אל האש כדי להציל חיי אדם ואיבד את חייו, כך נפלו גיבורים", כתבו השניים במכתב. ההורים סיפרו עוד כי אלעד היה תלמיד מצטיין, וכי לפני שנתיים הצטרף למכבי האש בחיפה במסגרת צופי אש כמתנדב. בבית יש הלם גדול.

"הוא ילד איכותי שראה את העשן המיתמר מעל הכרמל, עזב את בית הספר ורץ לעזור בכיבוי השריפה. אלעד היה קרוב לאזור האוטובוס שנלכד באש, רץ להציל חיים ונלכד באש וכך קיפח את חייו", סיפרו ההורים. מכריו של אלעד סיפרו כי הוא אהב טיסה, למד להטיס מטוס קל, וחלם להיות טייס בחיל האוויר. "אלעד לא פירסם תמונות בחשבון הפייסבוק שלו, כי 'טייסים לא שמים'", הם העידו.

אלעד היה תלמיד כיתה י"א בבית הספר הריאלי בחיפה ואמש, עם היוודע דבר האסון שפקד אותו התכנסו חבריו לכיתה בבית המחנכת בכדי להתאבל עליו.

רון כתרי, מנהל בית ספר "ריאלי", אמר על ריבן: "עצוב לנו מאוד. אלעד, שהיה מיוחד במינו גם בכישוריו הלימודים וגם בכישוריו החברתיים, בחר להיות במקום שהוא חשב שהוא צריך להיות בו: בקו האש - תרתי משמע. הסיפור זה שהוא הזעיק את אמו שתביא לו את מדי הכבאי ותיקח אותו לזירה, ומשם הוא לא חזר. הוא הצטרף לרשימה ארוכה של חללים בבית הספר הזה שבדיוק בחנוכה ימלאו לו 97 שנים, והוא חלל ה-293 של בית הספר. אנחנו מחזקים את המשפחה ואת חבריו. הוא היה בן יחיד. אנחנו עצובים מאוד".

בתוך כך, אמש זוהתה גופתו של ניצב משנה ליאור בוקר והודעה על כך נמסרה לבני המשפחתו. נצ"מ בוקר היה בן 57 במותו. בהחלטה משותפת של השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' ומפכ"ל המשטרה דודי כהן הבוקר, הועלה נצ"מ בוקר לדרגת תת ניצב.

גם משפחתו של וואסים אבו ריש קיבלה היום באופן רשמי הודעה על מותו באוטובוס לאחר שנקלע לשריפה בכרמל. מאות בני אדם הגיעו לבית המשפחה כדי להביע את תנחומיהם. הלוויתו של אבו ריש, תושב הכפר ירכא, תיערך בשעה 16:00 בכפר. אבו ריש הותיר אחריו אישה בהריון ושתי בנות.

חבריו של וואסים סיפרו עליו כי היה אדם אהוב מאוד בקרב אנשי הכפר. "הוא היה אדם מנומס, בחור טוב. אין אף מילה רעה לומר עליו. האבל בירכא כבד מאוד בעיקר בגלל שמדובר בבחור צעיר שנהרג בנסיבות טרגיות".